ב-15 ביוני 2021, פרסמו יהונתן ליס ויניב קובוביץ בעיתון הארץ כתבה שכותרתה "מ[ראשות מועצת] יש"ע [יהודה, שומרון, עזה] לבלפור: דרכו של נפתלי בנט לראשות הממשלה הייתה רצופה להט וזגזוגים". להלן קטע מהכתבה העוסק במדיניות ההסדרה עם חמאס ברצועת עזה:
"בכל האמור ברצועת עזה, [נפתלי] בנט ידע לאורך השנים לפזר שלל סיסמאות לוחמניות, אלא שגורמים ביטחוניים מספרים כי בתקופתו כשר ביטחון [12 בנובמבר 2019 - 17 במאי 2020] פעל יותר מכל שר אחר למען הסדרה עם חמאס. "בנט ו[ראש הממשלה בנימין] נתניהו היו תמימי דעים שההסדרה היא הפתרון הנכון, במקום שבו מדינת ישראל קיבלה החלטה שלא להפיל את השלטון בעזה.
"לא זכור איזה נושא שהיה חלק מההסדרה שהוא התנגד לו", אומר גורם המעורה בפרטים. "יצאו בתקופתו אלפים מעזה לעבודה בגדה ובישראל, הסיוע ההומניטרי היה הגדול ביותר והעברת הכספים [לרצועת עזה] נמשכה בכל מהלך כהונתו". [
סימוכין1]
הערה: מיוני 2019 עד מרס 2020, העבירה קטר 180 מיליון דולר סיוע בכסף מזומן לרצועת עזה עבור משפחות מעוטות יכולת (100 דולר בחודש ל-100 אלף משפחות), מימון רכישת דלק להפעלת תחנת הכוח בעזה, השלמת שיפוץ בתי עניים, סיוע לחיתון, סיוע למציאת עבודה ועוד. [
סימוכין2]
יובל שטייניץ: הרמטכ"ל בני גנץ וסגנו גדי איזנקוט טענו ב-2014 בפני הקבינט ש"עדיף שחמאס יהיה בעזה, כי אם נכריע אותו אז יהיו כל מיני ארגוני טרור קטנים נקודתיים, ולא יהיה לנו עם מי לשחק את משחק ההרתעה; הכאוס בעייתי יותר. לכן, עדיף להשאיר את החמאס על-כנו ולא לשלם את המחירים האלה". [
סימוכין3]
הרמטכ"ל גדי איזנקוט ב-2018: המצב מורכב, "תפיל את שלטון חמאס ותקבל סומליה בעזה". [
סימוכין4]
ינואר 2019 - הרמטכ"ל גדי איזנקוט: הכנסת הכסף הקטרי לרצועה לצורך תשלומי המשכורות לפקידי ממשל חמאס היא אינטרס ישראלי, שכן ללא כסף זה "הפיצוץ יגיע מהר יותר". [
סימוכין5]
דצמבר 2018 - הרמטכ"ל גדי איזנקוט: "אחרי 8-7 חודשים של הפעלת אלימות, הם [חמאס] חזרו לעקרונות הבסיסיים. במקום לקבל 15 מיליון דולר של הרשות הפלשתינית, הם מקבלים את זה היום מהקטרים. זה לא פרוטקשן. זה מימון אדמיניסטרציה שמגיע בדרך אחרת. אני חושב שזה לתועלת האינטרסים המשותפים שלנו". [
סימוכין6]
אוגוסט 2018 - אלוף (מיל.) יעקב עמידרור: "זו [כיבוש עזה] שטות שאיש לא מציע אותה, ואם מישהו מציע אותה אז הוא לא מבין את המשמעות של כניסת כוחות קרקעיים לרצועה, ונגיד שכבשנו את הרצועה, ויום אחרי זה מה?". "הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא בצפון, איך מטפלים בהתעצמות של אירן בסוריה". [
סימוכין7]
אלוף (מיל.) פרופ' עמוס גלעד: "אם רוצים להביס את חמאס זה רק על-ידי אופציה אזרחית, ולא כיבוש ישיר"; "[ב]לבנון, אני חושב, שאנחנו נגררים שם לעימות רחב מאוד, בלי חשיבה מסודרת". [
סימוכין8]
אלוף (מיל.) עמוס גלעד מסביר, כי מדיניות ההסדרה עם שלטון חמאס גובשה כיוון שהחלופה - כיבוש רצועת עזה - עלולה הייתה להיות גרועה יותר, וליצור מציאות הדומה לזו שבסומליה. [
סימוכין9]
יוני 2019 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד: "אם הכסף הקטרי יכול לייצב את המשבר ההומניטרי החריף שם [ברצועת עזה] ויכול קצת לדחות את הקץ, במובן של קבלת החלטה לכבוש את עזה, אז למרות שאני מאוד לא אוהב את זה, אני אישית תומך". [
סימוכין10]
יולי 2021 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד על העברת כספי הסיוע מנסיכות קטר לרצועת עזה בתקופת ממשלת נפתלי בנט: "כל עוד אתה לא מקבל החלטה להפיל אותם [את שלטון חמאס], אז אתה צריך לדאוג שלא יהיה שם [ברצועת עזה] משבר הומניטרי"; "הפעם רוצים להשיג נוסחה משופרת שתהיה הרתעה מלאה, שקט תמורת שקט". [
סימוכין11]
תא"ל (מיל.) דרור שלום, ראש האגף המדיני - ביטחוני במשרד הביטחון, מסביר את המניע העומד מאחורי החלטת הממשלה ב-2018 לאשר את העברת "מזוודות הכסף הקטרי" לרצועת עזה - השגת רגיעה בחזית הפלשתינית כדי לאפשר התמקדות בבלימת האיום האירני. [
סימוכין12]
ספטמבר 2019 - ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, תא"ל דרור שלום: "סינוואר הוא מנהיג מסוג אחר שלא מחפש רק טרור ו"לבש חליפה"; "הבעיה העיקרית שם [בעזה] היא כלכלית אזרחית הומניטרית, גם חמאס הבין את זה" ו"רוצה הסדרה"; "אנו ממליצים לקדם את ההסדרה" ו"מעבירים מזוודות [של כסף קטרי] לעזה". [
סימוכין13]