חדירת הקשתיות השקופות (להלן: קשתיות) לעולם האורתודונטייה נראית על פניו כמהפכה מדעית של ממש. בתוך זמן קצר יחסית, לפני שהתפרסם ולו מחקר מבוסס אחד שמאשש את יעילותן או את בטיחותן (אי גרימת נזקים), כפי שנדרש בטיפולים רפואיים, הן כבשו את התחום בסערה. התוצאה הייתה ברורה: מרפאות רבות נטשו את המכשור הקבוע והמודבק לשיניים, לטובת מודל "שקוף בלבד". מי שלא הצטרף לגל, הרגיש כי הוא נותר מאחור, מקצועית, כלכלית וחברתית. הטיפול בקשתיות הקל על הרופאים - תפעולית ולוגיסטית - השתלם להם מבחינה כלכלית, ונדרש על-ידי מטופלים שראו בו פתרון אסתטי, נוח וחדשני. לכאורה, זו דוגמה מובהקת למה שתומס קוּן כינה "מהפכה מדעית". אולם למעשה, תהליך זה סותר את עקרונותיו. קוּן טען כי מהפכות מדעיות אינן נולדות בין לילה; הן מתפתחות מתוך שבר, וקריסה הדרגתית של פרדיגמה ישנה שאינה מצליחה עוד להסביר את העובדות, ומתוך עלייתה האיטית והעקבית של חלופה מוצקה, מגובה בהוכחות... במקרה של הקשתיות, לעומת זאת, התרחש תהליך הפוך: השוק, ולא המדע, דחף את השינוי. ייתכן שזה מפני שאורתודונטייה, חרף יסודותיה הביולוגיים והפיזיקליים, אינה מדע טהור, אלא תחום יישומי הנתון לעיתים להשפעתם של שיקולים חוץ מדעיים תפעוליים, אסתטיים וכלכליים שבהם אמירות כגון "אבל בידיים שלי זה עובד" משמשות לא פעם תחליף לביסוס מדעי. אחת הבעיות המרכזיות שצפות כעת, היא הפער בין התוצאה המובטחת לבין התוצאה בפועל. לפי מחקרים מבוססים מדעית, רמת ההתאמה בין ההדמיה הדיגיטלית כגון סרטון ה- ClinCheck®של חברת אינביזאליין® לבין התוצאה הקלינית הסופית, עומדת על כ-50% בלבד. המשמעות פשוטה: רק כמחצית מהתנועות המתוכננות באמצעות קשתיות אכן מתממשות. מתרפאים לא תמיד יודעים זאת, ונדיר שרופאים מציינים את הנתון הזה בצורה מפורשת או ברורה, בפרט בטופס ההסכמה מדעת. מלבד היעילות המוגבלת, מתבררים גם נזקים אפשריים, ובראשם תופעה של איבוד חלקי או מלא של עצם תומכת באזורים הקדמיים, תהליך שמוביל למחלת חניכיים ואף לניידות שיניים. זו תופעה ידועה כבר כמה שנים, אולם הספרות המקצועית לא הדגישה זאת מספיק, וגם רופאים רבים אינם מעלים את הסוגיה בפני המטופלים. במקרים לא מעטים, מטופלים שסיימו טיפול בקשתיות מוצאים את עצמם נאלצים לעבור בהמשך לטיפול במכשור קבוע, כדי להשלים את התוצאה או לתקן כשלים. במילים אחרות, קשתיות אינן תמיד טיפול סופי, ולעיתים הן רק שלב ביניים יקר יחסית ולא יעיל במיוחד. כדי להבין מדוע הקשתיות סובלות מיעילות כה נמוכה, יש לבחון את הבסיס הפיזיקלי של תנועת שיניים. השן בפה אינה גוף חופשי אלא גוף מרוסן, המוקף ברקמות ביולוגיות שמגבילות את תנועתו. כדי להניע שן בצורה מדויקת, נדרש מנגנון הפעלת כוח שמחובר ישירות אליה ומהווה חלק אינטגרלי ממנה, כפי שפועל המכשור הקבוע, המודבק אל השן. הקשתיות, לעומת זאת, אינן מחוברות ישירות, אלא פועלות מבחוץ, בלחץ כללי, ללא מנופים מדויקים. מכאן נגזרת מגבלה מכנית מהותית, שמונעת מהרופא להגיע לתוצאות מדויקות ורצויות. לא אחת מתרפאים מביעים אכזבה מתוצאות של טיפולים, בשל הפער שבין הציפייה שמבוססת על ההדמיה המושלמת שהוצגה בפניהם, ובין התוצאות בפועל, לעיתים אחרי שנים של טיפול. אחת הדוגמאות הבולטות לפער בין המכשור הקבוע לקשתיות היא בעת סגירת רווחים בין שיניים קדמיות. כאשר משתמשים בקשתיות, לעיתים קרובות נוצר "רווח משולש", כתוצאה משיניים שהוּטוּ זו כלפי זו מבלי לשמור על מקביליותן. כדי להסוות זאת, רופאים נאלצים לשייף את צידי השיניים, או לשלוח את המטופלים להשלמות שנעשות על-ידי שינויים במתאר כותרות השיניים. לעומת זאת, המכשור הקבוע מסוגל להפעיל תנועה מדויקת השומרת על הזווית, המקביליות, והמרחק בין השיניים לאורך כל הטיפול, וכמובן ללא צורך בשיוף. הנתונים המדעיים המהימנים הראשונים על רמתן היעילות הנמוכה יחסית של הקשתיות החלו להופיע רק כעשור לאחר כניסתן לשוק. עשר שנים של שימוש רחב היקף עבר בטרם נאספו עדויות שיטתיות על הצלחות וכישלונות. בתקופה הזו כבר הספיקו מיליוני מטופלים לסיים טיפול, תוך שימוש במכשור רפואי, שלא עבר את הבקרה המדעית הראויה. המסקנה אינה בהכרח שיש להפסיק את השימוש בקשתיות. אך בוודאי שיש לחדול להציגן כאופציה מקבילה, או עדיפה, למכשור הקבוע, הן מבחינת יכולת ביומכנית, והן מבחינת ביטחון בתוצאה. בעיקר, יש ליידע את המטופלים באופן שקוף, מדויק ומבוסס, כולל אזכור של מגבלות, תופעות לוואי, ורמת הסיכוי הממשי להמשך טיפול באמצעים אחרים.

• הערה: ה-ClinCheck ו-Invisalign הם סימנים מסחריים רשומים של חברת Align-Technology.