לא ירחק היום ואנשים שהיום ממלאים פיהם מים יצטרכו לומר את דברם בקול צלול ולהסביר כיצד בעידן הנוכחי מנהלים מדיניות רציונלית ומפוכחת כאשר התנאי המוקדם הוא לא לשכוח לשלב דברי כיבושין לנשיא ארה"ב שעל-פי מוצא פיו מתנהלת הזירה הבינלאומית ברובה. מאז הושבע בפעם השנייה הפכו דברי החנופה שמהללים את אישיותו ומעשיו לנורמה מביכה. Daddy, כפי שכינה אותו מזכ"ל נאט"ו בפסגה האחרונה, היה השיא במגמה זו. נדמה כי מנהיגי העולם לומדים להיזהר לא לומר דבר שעלול להתפרש על-ידי דונלד טראמפ כעלבון אישי או כלפי אמריקה. באווירה "טעונה זו" אין תמה כי פעם אחר פעם צפה ועולה מועמדותו לפרס נובל לשלום כי הכל יודעים עד כמה הוא משתוקק לכך. העובדה כי לא נרשם על שמו מעשה שיצדיק את זכאותו איננה רשומה בלקסיקון של טראמפ, החוזר ואומר כי הוא מועמד יותר מראוי אבל מוסיף, אולי כנחמה עצמית, כי כנראה לא יזכה כיוון שמעניקים את הפרס בעיקר לליברלים, ובלשוננו, לשמאלנים. את הנימוק הזה הוא נושא מאז ברק אובמה זכה בפרס ב-2009 רגע לפני שכף רגלו דרכה בבית הלבן. למען האמת כבר אז הורמו גבות על מה ועל שום מה זכה ובחלוף השנים מאז זה התקבע כפארסה לא רצינית. אגב, כך זוכרים אצלנו את הפרס שהוענק ליאסר ערפאת. מטבע הדברים באווירה כזו גם בנימין נתניהו לא נשאר מאחור ובביקור הנוכחי אצל טראמפ מצא את ההזדמנות להוסיף על דברי השבח והלל שהוא נוהג להרעיף על ראשו גם מכתב המלצה שכתב לוועדת הפרס. טראמפ לא הסתיר כמובן את קורת רוחו. אלא שהוא לא הבין כי נתניהו אומנם התכוון בטוב אבל יצא לו מעשה בלעם הפוך. זאת בשל שתי סיבות: הראשונה, היותו נתון לצווי מעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. גם משפטו בארץ עומד לו לרועץ. הסיבה השנייה היא שאת פרס נובל לשלום מעניק הפרלמנט הנורווגי באוסלו. מאז 7 באוקטובר ניצבת נורווגיה בקדמת החזית האנטי-ישראלית הבינלאומית וקולה הביקורתי נשמע ברמה לאורך כל חודשי המלחמה. לכן צריך להניח כי בעת הזו נתניהו הוא הממליץ הפחות מתאים עבור טראמפ. טראמפ, שעבורו כאמור כל דבר קילוסין מתקבל כמובן מאליו, לא הפנים זאת. לעומתו, נתניהו אמור להבין את משמעויות המחווה שלו. גם אם העריך את שני המכשולים, עצם המסירה האישית של מכתב ההמלצה לטראמפ תתברר עד מהרה כלא יותר מעוד מעשה של גרימת קורת רוח לידידו. בדרך זו נתניהו תפס שתי ציפורים במכה אחת: גם המליץ עליו וגם זכה בטפיחת ידידות מטראמפ. ההמשך לא קשור אליו...

לוליינות על גב החטופים

נדמה כי סוג של לוליינות דומה מציג נתניהו לאורך כל חודשי מלחמת עזה. החזרה עד לעייפה על כי מטרות המלחמה היו והינן החזרת החטופים וסילוק החמאס מעזה, הפכה אחרי קרוב לשנתיים לחלולה כי היא מתבררת כקשה להשגה ביחד. אם הוא אומנם מתכוון בכל הרצינות להשגת שני היעדים אזי ישראל שקועה עמוק בבוץ העזתי עכשיו ובעתיד. ואם הוא יוותר מכורח המציאות אזי יסתבר כי הוליך שולל את כולנו במשך כמעט שנתיים. נתניהו אמור לדעת כי אין נצחונות במלחמות גרילה, במיוחד כאשר אלו מתנהלות על מפתני ביתם של לוחמי הגרילה. יועציו של טראמפ היו עושים לו ולנו טובה גדולה אילו הציגו בפניו כי הלחימה של חיילי צה"ל בסמטאות עזה ושאר ריכוזי אוכלוסייה דומה מאוד למלחמתם של החיילים האמריקניים ברחובות פלוג'ה ודומיה ברחבי עירק לפני כשני עשורים, מלחמה שטראמפ מבקר בחריפות. הבנת המציאות הזו עשויה הייתה להביא את טראמפ להיות נחרץ יותר להביא לסיום המלחמה ברצותו להוכיח עצמו כאיש שוחר שלום. אלא שזה כנראה לא קורה. כאן אנו מגיעים ללוליינות המדוברת של נתניהו שהיא המשך המלחמה ששלביה מופסקים פעם אחר פעם לשם החזרת חטופים. זו גישת דחיית הקץ ותקווה לטוב. בינתיים ממשלתו לא מתפרקת. כך ניהל את העניינים לאורך כל חודשי המלחמה כאשר מספר החללים בין חיילי צה"ל והחטופים הלך וגדל. הגיע הזמן לומר ולהזכיר לנתניהו ושריו כי ב-7 באוקטובר 2023 חוותה מדינת ישראל אירוע בממדים של שואה מקומית ממנה הצליחה להתאושש במחיר דמים כבד של אלפי הרוגים ועשרות אלפים פצועים שצלקותיו לא יגלידו במהרה. במקביל נותרו במנהרות תת-קרקעיות מנותקים מן העולם מאות חטופים שמספרם ככל הידוע הצטמצם בהדרגה ל-50. את אלה, החיים והחללים, רוצים עכשיו להשיב בשלבים כפי שעשו עד היום. מה שהיה כורח בחודשי המלחמה הראשונים בשל מספרם והרכבם של החטופים הפך מאז למדיניות קבועה למרות הנתונים והנסיבות שהשתנו. כך הגענו בנקודת הזמן הנוכחית לעוד סימן דרך כואב מאד: הסלקציה, שבזכרון העם היהודי הפכה למלה נרדפת במחנות המוות מי להמשך החיים הזמניים ומי למוות מידי. בנימין נתניהו זכור זאת: אחד הנימוקים לזירוז מבצע אנטבה, ביולי 1996, שעליו פיקד אחיך יוני, הייתה הידיעה שהמחבלים בטרמינל אנטבה ביצעו סלקציה בין היהודים ובני לאומים אחרים שמשמעותה לא הייתה זקוקה לפירושים. לכן כאז כן עתה, המושג הטעון הזה אמור להנחות כל מדינאי ישראלי כיצד לנהוג בבואו לדון בהצלתם של בני עמו. סלקציה בין יהודים לגויים הוא מעשה תועבה. איך נכנה סלקציה בין יהודים?