לא ביקשו להרחיב הרכב – כי חששו מאיזון נחזור להודעת הרשות השופטת. בהודעתה נאמר כי באף שלב בדיון בעתירות בעניינו של רונן בר לא התבקשה הרחבת ההרכב. מדובר בטיעון מופרך, שהרי בידי ההרכב בכלל – וראש ההרכב בפרט – היה כדי ליזום הרחבת ההרכב לחמישה שופטים לפחות. הרחבת ההרכב נדרשה במיוחד נוכח הסערה הציבורית העצומה שעורר נושא זה - בתקופה שהקרבות ברצועה נמשכים, ונדרש ראש שב"כ שיזכה באמונה של הממשלה ושל העומד בראשה.. הנה-כי-כן, נדגיש שוב: ההרכב נקבע בלי לבקש, בלי אילוץ, ובלי בדיקה של הוגנות שיפוטית. כל זה בשם "סניוריטי", מונח שהפך לאמתלא לתוצאה המוזמנת. במילים אחרות – עמית בחר במודע לא להרחיב את ההרכב. הוא לא רק תפר מלכתחילה את התוצאה על-ידי כך שקבע את מי יהיו שופטי ההרכב, אלא הוא גם מנע אפשרות של איזון פנימי או בחינה רחבה ומגוונת יותר של הסוגיה בידי שופטים אחרים שאולי לא היו סרים לתובנתו השיפוטית האישית – ושמא יביאו להכרעה שונה – מאוזנת – שתשבש את התוצאה שתפר מראש. הנשיא עמית מנסה להצטדק בנימוק שהוא מינה או יזם הרכב "סניוריטי" – כלומר, את השופטים הוותיקים ביותר. אך נימוק זה נראה כתירוץ קלוש שרק מחמיר את הבעיה: שהרי מצופה מהנשיא שיידע להבחין בין טוב לרע, ובין אמת לבלוף – במיוחד כשהוא נושא באחריות המוסרית והציבורית לקביעת זהות השופטים בהרכב. מודה בעובדות, כופר באשמה – וללא בושה הנשיא עמית הפר את הכללים שהתחייב להם, והוציא תחת ידו פסק דין שפוסל את החלטת ממשלת ישראל – למרות שהתייתרה. חמור מכך: כדי להצדיק, כביכול, קבלת העתירות המבטלות את החלטת הממשלה על הדחת רונן בר מתפקיד ראש השב"כ, עמית אף כתב מפורשות כי "לא הוצגו בפני הממשלה עילות להדחת רונן בר". וזה שקר מקומם - 1,200 שנרצחו בטבח הנורא בגלל רשלנותו הפושעת של רונן בר אינם עילה מספקת? אם נרד לעומקם של דברים, אין מדובר רק בפגם מנהלי – אלא במהלך המזכיר במובנו הבסיסי שיבוש מהלכי משפט. שימוש לרעה בסמכות ההרכב כדי להשיג מטרה שיפוטית אישית. על-פי חוק העונשין – זהו מעשה שראוי להיבחן כעבירה פלילית המחייבת ענישה. התנהלותו של הנשיא עמית מטרידה ופוגעת באמינותו ובמעמדו של בית המשפט העליון. השאלה היא – מתי יתעוררו יתר שופטי העליון לתבוע את עלבונם – ויימנעו מעמית לנהוג מנהג אורבן.

דרוש תיקון דחוף מעמדו של בית המשפט העליון נפגע מאופן התנהלותו של הנשיא עמית. הביקורת נגדו גוברת גם מצד אישי ציבור וגורמים בתקשורת – שאינם מזוהים עם מתנגדיו הפוליטיים. לא בכדי דרש השופט נעם סולברג, בשיחות שקיים עם הנשיא עמית, לפעול לגיוון ההרכבים בבית המשפט העליון – ולהפסיק את הקיבעון שבהיצמדות לסניוריטי ולשיבוץ "תואמים". הדעת נותנת כי נדרש שינוי עמוק בתחום זה. לכן פניתי לנשיא עמית – והצגתי שאלה ברורה:

• מדוע לא יגבש ויציג/יפרסם נוהל קביעת הרכבים ושופטים תורנים בבית המשפט העליון.

• תגובת דוברות הרשות השופטת:
  כפי שצוין לא אחת, מאז ומתמיד קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון נעשית על-ידי מחלקת היומן, וזאת באמצעות נתונים ממוחשבים, וכפוף לזמינות השופטים, היעדרות, תורנות, מניעות וכו'. קביעת הרכבים על-ידי נשיא בית המשפט העליון היום ובעבר, נעשית בהתאם לסמכותו בחוק. כאשר מדובר בהליכים המוגדרים "מגה תיקים" – תיקים בהיקף חריג – שהמעורבות בקביעתם נעשית לטובת חלוקה שוויונית של העומס בין שופטי בית המשפט; או כאשר ההליך עוסק בסוגיה עקרונית או בעלת משמעות ציבורית. מדובר באחוז מזערי מן התיקים המתנהלים בבית המשפט.
  תורנות השופטים נקבעת על-ידי מחלקת היומן בסבב בין כל השופטים, בהתאם לזמינותם, ורשימת תורני החודש הבא מפורסמת לציבור בסוף כל חודש.

תשובתו הטכנית של הנשיא עמית עולה בקנה אחד עם הנסיבות שנוצרו. ניתן היה לצפות ממנו, כמי שעומד בראש המערכת, לפחות לתשובה שתאמר: נפעל לביצוע השינויים הנדרשים ליצירת שקיפות וניתוב ראוי ככל שניתן של תיקים בעלי עניין ציבורי מיוחד. אך לא - עמית ימשיך כנראה בשלו. ואנו נעקוב ונדווח.