אני מקווה שיאיר לפיד ובני גנץ, שני מנהיגי מפלגות מרכז ליברלי, קראו את ה"טור השביעי", שנכתב בעיתון "דבר" ביום שישי ה-18 בנובמבר 1949, בו נזף המשורר נתן אלתרמן באותם חברי הכנסת שתבעו את הדחת חבר הכנסת תופיק טובי מהכנסת. המשורר נתן אלתרמן כתב בשירו:" תּוּפִיק טוּבִי הוּא חָבֵר כְּנֶסֶת, קוֹמוֹנִיסְט עֲרָבִי בְּבֵית הַנִּבְחָרִים...יוֹשֵׁב הִינוֹ בִּזְכוּת מְלֵאָה וְלֹא בְּחֶסֶד... אֵין הַפַּרְלָמֶנְט צָרִיך בְָּיד מוּנֶפֶת לִזְרֹק לְתוּפִיק טוּבִי מִדֵּי פַַּעם גֶּט... כְּכָל צִירֵי הַבַּיִת גָּם תּוּפִיק טוּבִי בּוֹ יוֹשֵׁב בְּתֹקֶף הַמִּשְׁטָר". בהמשך נתן אלתרמן ביטוי למשנתו, שעלינו להותיר מקום גם לקול המקומם והמכעיס - "אֵין לְגָרֵשׁ מֵהַכְּנֶסֶת קוֹל אָחֵר, חָרִיף כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה". שורה זו מהשיר מייצגת היטב את עמדתו העקרונית של המשורר נתן אלתרמן בעד חופש דיבור פרלמנטרי, גם כשמדובר בדעות שלרוב קשה לשמוע אותן. ראוי שבני גנץ ויאיר לפיד יחזרו לשירו של נתן אלתרמן ויעשו חושבים בשנית, וישנו את דעתם, ולא יתנו ידם לגירוש חבר הכנסת עודה איימן מהכנסת. אני מקווה, שבני גנץ ויאיר לפיד יהיו מנהיגים ולא מונהגים. ציפייתי, שיקשיבו לשירת אלתרמן, השוללת את הדחת עודה אימן מהכנסת.