תחקיר הניו-יורק טיימס הציג
עובדות רבות שמראות שבנימין נתניהו האריך את המלחמה בעזה ונמנע מעסקה להחזרת החטופים במטרה לשמר את שלטונו. הטענה של נתניהו ש"הסקרים מהונדסים" היא עוד מרכיב במערכה להטעיית הציבור. גם כאן נתניהו לא בוחל באמצעים, כולל הדלפת מסמכים סודיים, דיכוי חופש העיתונות, וסיוע נדיב (על חשבון הציבור) לערוצי השקר והרעל בשירותו.
שאלתי את הבינה המלאכותית:
מה הייתה תגובת נתניהו לתחקיר בניו-יורק טיימס שטען שהוא האריך את המלחמה משיקולים פוליטיים?
וזו התשובה: תחקיר ה"ניו-יורק טיימס" שפורסם לאחרונה, המכונה על-ידי לשכת נתניהו "תחקיר מכפיש", טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו האריך את המלחמה בעזה משיקולים פוליטיים, במטרה לשמר את שלטון קואליציית הימין שלו ולהימנע מעסקת חטופים שתכלול ויתורים משמעותיים.
תגובת נתניהו ולשכתו התבטאה בכמה אופנים: דחיית הבקשות לראיונות והתעלמות מממצאים: לפי התחקיר עצמו, נתניהו סירב למספר בקשות לראיונות ולא הגיב לרשימה מפורטת של ממצאי המאמר עוד לפני פרסומו.
הודעת גינוי חריפה: לאחר פרסום התחקיר, לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה רשמית שגינתה בחריפות את הדיווח. בהודעה נטען כי: הכתבה "מכפישה את ישראל, את אזרחיה ואת חייליה האמיצים, ואת ראש הממשלה". היא נשענת על ציטוטים מ"תומכיהם של בכירים שקראו לי לקבל את תנאי חמאס ולסיים את המלחמה - והוחלפו מאז".
ההחלטות האסטרטגיות של נתניהו והקבינט הובילו את ישראל ל"אחד מהקאמבקים הצבאיים הגדולים ביותר בהיסטוריה", ובזכותן "עוצמתה [של ישראל] באזור היא העליונה, בעוד שאויביה הושפלו אם לא הייתה מעולם". נטען כי "ראש הממשלה נתניהו מעולם לא היה מודאג משרידותו הפוליטית, אלא בלהוציא לפועל את משימת חייו - להבטיח את עתידה והישרדותה של המדינה היהודית".
טענות על חוסר קיום עסקה קבילה: בתגובה נטען גם שלא הייתה "עסקה קבילה" (viable deal) בשנה שעברה, ושכאשר נתניהו אכן השיג עסקות לשחרור חטופים שנראו לו קבילות, הוא קידם אותן גם כאשר שותפיו הקואליציוניים התנגדו. מחיקת ההודעה ופרסום מחודש: מעניין לציין כי ההודעה המקורית של לשכת ראש הממשלה נמחקה לאחר פרסומה ביום שישי בערב, ולאחר מכן פורסמה מחדש במוצאי שבת, ללא הסבר לשינוי.
ה"ניו-יורק טיימס" דחה בתגובה את הכחשות נתניהו, וקבע כי תגובתו "אינה מפריכה את העובדות" שבתחקיר. התחקיר עמד על כך שנתניהו נכנע לאיומים של שרים בימין הקיצוני, כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, שהזהירו כי יפילו את הממשלה אם יקדם הסכם הפסקת אש מסוים. עוד נטען בתחקיר שנתניהו התייחס בקלות ראש לאזהרות מודיעיניות חמורות לגבי ערעור הביטחון הלאומי לפני המלחמה, ואף אמר לראש השב"כ רונן בר, כשהלה התריע בפניו מפני מלחמה מתקרבת, "תטפל במפגינים".