ב-5 ביולי 2024, פרסם אהוד ברק, לשעבר ראש הממשלה והרמטכ"ל, מאמר ב-N12 שכותרתו "נתניהו לא יסיים את המלחמה לעולם, אלא אם הציבור יכריח אותו". בכותרת המשנה נכתב: "ההזדמנות המחודשת לעסקת חטופים החזירה לפעולה את מנגנון הסיכול של נתניהו ומתנגדי שחרורם. כל מהלך מדיני שפירושו הפסקת המלחמה מבשר על פירוק ממשלתו. לכן ישראל תקועה ב"דשדוש אסטרטגי" כבר חודשים. המאבק ארוך-השנים של הציבור השפוי נגד הקיצוניים מתכנס לרגע הקריטי הנוכחי. רה"מ לשעבר אהוד ברק עם חמש נקודות על המצב".
להלן קטעים נבחרים ממאמרו של אהוד ברק:
[...]
המשא-ומתן על החזרת החטופים חייב לצאת לדרך מיד, רק הפעם במנדט מלא לצוות להביא את העסקה הטובה ביותר שניתן להשיג. הממשלה תכריע אם לקבלה.
[...]
ראשי צה"ל ומערכת הביטחון אומרים לקבינט במפורש, שצה"ל יידע להתמודד עם מחירי העסקה, כולל הפסקת הלחימה. הציבור הרחב מאמין להם וחושד מזה זמן, שראש הממשלה מתקפל בפני הקיצוניים וחותר להמשך המלחמה כמכשיר להארכת שלטונו. אסור להכשיל את העסקה בתחבולות ריקות.
אם ייווצר כורח לחדש את הלחימה בחמאס בעוד חצי שנה או שנה, חרף ההתחייבות להפסיק שהביאה לשחרור החטופים, תימצא הדרך לעשות זאת.
[...]
הטענה שהפסקת הלחימה היא תבוסה - מופרכת.
[...]
הכישרון לסכל הזדמנויות שגילו מתנגדי שחרור החטופים, מבהיר לי ששום דבר פחות מיציאת מיליון איש לרחובות, בימים הקרובים ממש, בדרישה חד-משמעית להביא את כולם הביתה, לא יביא למיצוי הסיכוי להחזרתם. במערכת הביטחון מייחלים לדעתי לצונאמי ציבורי כזה. וזהו כבר מבחננו שלנו, לא של הממשלה.
כרגע, יש לעשות הכל להגעה לעסקת חטופים. העסקה תפסיק את האש בדרום ותאפשר בהסתברות גבוהה הפסקת האש גם בצפון בהסדר מדיני (ייתכן שרק זמני) בגיבוי אמריקני-צרפתי (הוכשטיין). הפסקת האש תאפשר החזרת העקורים לבתיהם בצפון ובדרום. צה"ל יוכל לחדש מלאים, חימושים וחלקי חילוף, וכן לרענן אימונים ולאפשר פסק זמן למילואים. כל מי שחושב שאפשר להמשיך למוטט יריבים בזה אחר זה ללא פעולות אלה, חי בפנטזיה ועלול להתרסק (ואנחנו עימו) במפגש עם המציאות.
[...]
יש להבין כי האיום העיקרי על סינוואר ומה שימנע ממנו ניצחון, איננו המשך הלחץ הצבאי הישראלי, אלא הכנסת כוח שיבוא לשם במקום סינוואר. גורמי מערכת הביטחון תומכים כולם בכיווני הפעולה הללו, והעובדה שהם דורשים זאת, למרות שזה מקרב את העת בה יידרשו לממש את אחריותם, וחלק מהם להתפטר, הוא אות כבוד לעמוד השדרה ולאינטגריטי שלהם.
[...]
קורא עיתונים בישראל עשוי להתרשם שאוטוטו, ישראל מתרגזת ומחסלת בזה אחר זה את כל אויביה. ישראל היא עדיין המדינה החזקה באזור, אך איננה כל-יכולה. כניסה לעימות כולל יזום בלבנון בתנאים הנוכחיים, למשל, הוא צעד בלתי נבון בעליל. גרוע ממנו רק הרעיון לתת לחיזבאללה איזה מכה מרשימה ולעצור. כאילו השאלה מתי ואיך עוצרים היא באמת רק בידינו.
מסקנתי היא שאפשרות העימות האזורי הכולל הופכת את ההשתלבות ב"ציר המתונות" שהציע ביידן, לחשובה ודחופה אף יותר.
[...]
ושוב, מסקנתי היא כי שום דבר פחות ממרי אזרחי בלתי אלים, השבתת המדינה ושביתת שבת מול הכנסת, ביוזמת ראשי האופוזיציה ובהשתתפות ראשי המשק, ההייטק, האקדמיה, הרשויות המקומיות, מערכת החינוך ותנועות הנוער, לא ישיג את הרחקתו מההגה. גם זה בידינו. הזמן לקום מהכורסאות ולהיאבק, הוא היום. לא נסלח לעצמנו ולא יסלחו לנו הלוחמים והמפקדים, ילדינו ונכדינו, אם במבחן הזה - ניכשל. אז קומו ונעשה מעשה. [
סימוכין]