אם היינו שואלים את עצמנו לפני שלוש או ארבע שנים מהו הקו האדום שלנו, מהו הדבר שאם יקרה פה במדינה יגרום לנו בוודאות לצאת לרחוב ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי למנוע אותו, סביר להניח שהקו האדום שלנו כבר היה נוכח.
אבל בני אדם לא פועלים ככה. אנחנו לא קובעים מראש מה תהיה הנקודה שבה לא נוכל להכיל יותר. זו גם הסיבה שאפשר להרגיל אותנו לכל דבר. ממש ממש כל דבר. היכולת להתרגל היא אולי הסכנה הגדולה ביותר של החברה האנושית, וראינו זאת אינספור פעמים בהיסטוריה.
לכן אני קורא לכם, לכל אחד ואחד מכם, לקבוע לעצמו כבר
היום מהו הקו האדום שלו. מה צריך להיפגע בחיים שלו, או בחיים של סביבתו, ואיזו החלטה או חוק שאם יעברו הם יהיו הקו האדום שלו. משהו שאתם יודעים להגיד
היום שהוא קו אדום שאי אפשר לערער עליו.
תכתבו אותו, את הקו האדום שלכם. תכתבו אותו על פתק, או בטלפון או שתשלחו אותו לחבר טוב. תכתבו לעצמכם שאתם חייבים לזכור שאם וכאשר הקו הזה ייחצה, שום דבר שתגידו לעצמכם באותו רגע לא יכול למנוע מכם להתקומם, לצאת לרחובות, להיאבק, לשלם את המחירים הנדרשים ולעשות כל מה שאתם יכולים כדי שלא לעבור אותו.
אם לא תעשו את זה, עד שהקו האדום הזה יגיע אתם תתרגלו לכל הדברים שהם
כמעט הקו האדום שלכם, לחצות אותו פתאום לא יראה לכם כל כך נורא. אם לא תעשו את זה אתם בוחרים באופן מודע להישאר בתוך הסיר עד שתישרפו בעודכם בחיים.
תשאירו את החופש לשמור על הערכים והגבולות שלכם
בידיים שלכם, ואל תתנו למניפולציות שעושים אחרים להרגיל אתכם לחיים שאתם לא רוצים לחיות.
בבקשה, בבקשה תכתבו.