הבושה מתה. הייתי בהלוויה שלה, ואפילו ראיתי את הקברן שלה, עומד מחייך ונטול גרם של סומק בושה על לחייו. ראיינתי את נפתלי בנט פעמיים, טרם שנבחר על-ידי הפוליטיקאים בדרך דמוקרטית גם אם פתלתלה ועקומה במיוחד, לתפקיד ראש הממשלה. פגשתי אדם נעים הליכות, חדור מטרה, מאהבה הגדול של ארץ ישראל החרד לגורל יהודייה, איש עם כתפיים ועומק חזוני משיחי, במובנה הטוב של המילה. מיותר לחזור על ההיסטוריה הקצרה והמורכבת של האיש שכל האמצעים, אבל כל האמצעים, קידשו את מטרתו האחת, לכהן כראש ממשלה גם אם לזמן קצוב וקצר. נפתלי בנט התפשט מערכיו, מאמונותיו, מהבטחותיו, מעקרונותיו, התפשט מעצמו והיה לאיש אחר, משוחרר מכל חובה מוסרית, משוחרר ממצפן, משוחרר. והנה, האיש אשר היה תקווה גדולה עבור בוחריו עבר תהליך איטי ובטוח. הסדקים באמינותו, ביושרו האישי-פוליטי, הובילו אותו להתרסק עם מפלגתו, ולאחר מערכת בחירות נוספת עבר את אחוז החסימה ובשם אם כל האידיאולוגיות, 'רק לא בנימין נתניהו', חבר לגורמים ובהם קיצוניים ביותר, והתמנה כחוק לראשונה בתולדות מדינת ישראל לראש ממשלה עם שישה מנדטים. לאחר התפרקות מפלגתו, התפרקות ממשלתו, כממשלת מעבר עם יורש אחר, יאיר לפיד, נדמה היה כי נפתלי בנט ירד אל תהומות הנשייה, אל מחסן הגרוטאות של ההיסטוריה, וייעלם מעין הציבור. ולא היא. נפתלי בנט מבקש לשוב לקדמת הבמה הציבורית, לאחוז בהגה ולנווט את מדינת ישראל בקרוב ממש. לקראת מימוש חלומו זה, תוך שהוא נסמך על הזיכרון הלאומי הקצר ועל מלחמות האגו בקרב מפלגות השמאל, החל להסתער על מוקדי השמאל במטרה לקושש קולות. האיש שהיה יו"ר מועצת יש"ע, ממשיך לפעול בבחינת הפך כושי עורו ובנט חברבורותיו. כבר בראיון הראשון, אחרי שתיקה ארוכה, התעוררו כל הזוכרים את נפתלי בנט חסר האידאולוגיה, נטול הערכים הבז לאמונות, ראש הממשלה הקיצונית והמסוכנת ביותר שהייתה אי-פעם בישראל. פתאום התברר שנפתלי בנט יכול להיות, בין ראיון אחד, לכוכב. כוכב של מגלומניה, של נרקיסיזם, חוסר מודעות ואובדן בוחן מציאות. האיש שאמר לעיני כל בקולו כי יש לו חלק משמעותי בחיסול הגרעין האירני, היה למשל ושנינה, בוז ולעג, בושה גדולה על ראשו מצד מאות אלפי ישראלים שפרסמו במשך ימים ארוכים את כל 'הצלחותיו המדומות' ו'הישגיו' המומצאים. ליבי על נפלתי בנט, אדם טוב שרצה לעשות טוב, שחלם על ענבים ויצאו לו באושים. לו היה מנסה לשוב לזירה הציבורית מתוך ענווה, מתוך קבלת אחריות. נפתלי בנט בחר בדרך אחרת, בדרך של לרומם עצמו מעל גוויות של אחרים. שוב דרך החרמות, השנאות, מחלוקת והכל בצלופן של ממלכתיות שלא נמצאים לו קונים במחוזותינו. לכן ראוי לו לשוב לביתו, לעשות לביתו ולהניח למדינת ישראל. אם יבקש לתרום מכישרונו המבורך במערך ההסברה הבינלאומי למען מדינת ישראל והייתה זו כפרתו.