ב-31 ביולי 2022, הגיש "אורי", עובד בחטיבת המחקר של שירות הביטחון הכללי (שב"כ), חוות דעת מומחה במסגרת תיק הוצאה לפועל, שעסקה בין היתר בשאלה האם הרשות הפלשתינית מעבירה כספים לחמאס. להלן תוכן חוות הדעת:
954526/2202
מדינת ישראל
שירות ביטחון כללי
31 יולי 2022
המסמך מכיל 2 עמודים
חוות דעת מומחה
1. שם המומחה: "אורי"
2. מקום עבודתי: שרות הביטחון הכללי.
3. אני הח"מ, נתבקשתי לחוות דעתי המקצועית במסגרת תיק ההוצל"פ 03-25153-11-9 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, בשאלה האם "הרשות" מעבירה כספים ל-חמאס וכן לגבי ההשלכות הביטחוניות העשויות לנבוע מההחלטה המחייבת את המדינה להעביר לזוכים כספים (מתוך כספי הסילוקין) על יסוד הטענה כי "הרשות" מעבירה כספים לחמאס ולכן היא בבחינת חייבת בתיק ההוצל"פ.
4. אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ומצהיר בזאת כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעת זו כשהיא חתומה על-ידי כדין עדות שבועה שנתתי בבית המשפט.
5. אלה הם פרטי השכלתי: בעל תואר ראשון בכלכלה ולימודי המזה"ת ותואר שני בלימודי היסטוריה של המזה"ת.
6. ניסיון בעבודה הנוכחית: עובד בחטיבת המחקר של שב"כ מאז 2013.
7. להלן תובא חוות דעתי.
שירות הביטחון הכללי
שמור
8. מאז השתלטות חמאס על הרצועה (יוני 2007), התבססה במערכת הפלשתינית מציאות של בידול גיאו-פוליטי. לאורך הזמן, הבידול הזה הלך והעמיק בשורה של היבטים: פוליטיים (זהות הכוח המוביל בכל זירה - חמאס ברצועה ו"הרשות" ב-איו"ש); ביורוקרטיים (ממסד ביטחוני ואזרחי נפרד); כלכליים (שיעורי הצמיחה והאבטלה, ניהול התקציב); אזרחיים (היתרי תנועה, עבודה ומסחר); ואפילו זהותיים-תפיסתיים (רמת דתיות, תמיכה באלימות, הזדהות פוליטית).
9. באופן רשמי, יו"ר "הרשות" אבו מאזן מתכחש לשלטון חמאס ברצועה (הוא לא ביקר שם מאז 2007), ואף נקט נגדה סנקציות פוליטיות - רדיפה של אנשי התנועה באיו"ש; הדרתה מהמוסדות הלאומיים (אש"פ, "המועצה המחוקקת") - וכלכליות (הפחתה של 25% במימון שהעביר לזירה למשך כ-3 שנים). עם זאת, הוא מעולם לא ניתק לחלוטין את הקשר בין הזירות מטעמים מדיניים (איו"ש ועזה כיחידה טריטוריאלית אחת) ופוליטיים (צורך לתחזק את התמיכה במנהיגותו מצד גורמי פתח שעדיין נותרו בזירה הזו).
10. בנקודת הזמן הנוכחית, להערכתנו, שסך ההוצאות החודשיות של "הרשות" על הרצועה עומד על כ-400 מיליוני שקלים (קרי, כ-125 מיליוני דולרים).
11. הכספים האלה לא מגיעים לחמאס, אלא מועברים באופן ישיר למימון צרכים אזרחיים - כלכליים. כך, לדוגמה, תשלום משכורות וקצבאות מועבר ישירות לחשבונות המוטבים; התשלום הנדרש לטובת חשמל (חברת החשמל לישראל), מים (מקורות) וטיפולים רפואיים (העברת כספים לבית חולים בישראל) מבוצע באמצעות קיזוז מתוך כספי המיסים המצויים בידי המדינה (כספי הסילוקין) וזאת מכוח חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה- 1994.
12. לסיכום, "הרשות" מעבירה לרצועה סכום חודשי של כ-400 מיליוני שקלים למימון "סעיפים" אזרחיים-כלכליים. חמאס כשלטון דה פקטו ברצועה לא מעורב בהעברת הכספים האלה. מטבע הדברים, שלטון חמאס בוודאי מעוניין בהמשך תשלום הצרכים האזרחיים (כמפורט) אך הכספים אינם מועברים אליו ישירות.
13. להערכתנו, והיה וישראל תממש את עיקול הכספים, ישנם מספר תרחישים ריאליים, כדלקמן:
א. "הרשות" תגיב בצמצום/עצירת הוצאתה הכספית ברצועה. לכך, עשויות להיות שתי השלכות:
(1) חידוש החיכוך האלים בידי חמאס מול ישראל (בדגש על לחץ עממי, שעלול להתפתח במעלה הדרך גם לחיכוך צבאי) כדי להפעיל לחץ לפתרון הסוגיה.
(2) פגיעה במציאות האזרחית ברצועה עד כדי אפשרות להידרדר למשבר הומניטרי.
ב. "הרשות", שתראה בעיקול כצעד ישראלי כוחני נוסף, עשויה לקדם צעדי תגובה, למשל, בדמות פגיעה/צמצום בתיאום הביטחוני עם ישראל.
על החתום: "אורי" - אחראי על מחקר כלכלי בחטיבת המחקר ב-שב"כ [
סימוכין]