אבא שלי נולד בדמשק. בתחילת שנות השלושים סבי עלה על רכבת העמק והגיע לשכונת קריית חרושת בקריית טבעון, ירד שם, ובשתי מטבעות זהב רכש חלקת קרקע על גבעות שיח אבריך וחרתייה (חרושת גויים; קריית חרושת). לימים, על החלקה הזו בנינו את ביתנו, שמשקיף על המוחרקה ברכס הכרמל, על נחל הקישון - שם אליהו היכה את נביאי הבעל - ושם צבא סיסרא שקע בבוץ הטובעני, וסיסרא הגיע לתל קשיש, שם יעל משבט הקיני השקתה אותו חלב וחיסלה אותו ביתד האוהל. הקשר בין העברים הקדומים לבין ארם נהריים הוא קשר עתיק ומרתק. אברהם אבינו היה ארמי, ורבקה, רחל ולאה באו ממשפחת לבן הארמי. "ארמי אובד אבי", נאמר בספר דברים כ"ו, ה'. במשך דורות נלחמנו בארם דמשק, ולעיתים גם כרתנו בריתות עימם נגד אויבים גדולים יותר, כמו האשורים. בקרב קרקר המפורסם, הצליחו אחאב מלך ישראל ו-11 מלכים נוספים לבלום את מסעו של שלמנאסר מלך אשור, כאשר הצבא של אחאב היה הגדול מכולם - עם 2,000 מרכבות ו-10,000 חיילים. הארמים לא היו רק שכנים - אלא גם קרובים תרבותית ולשונית. חזאל, מלך ארם דמשק, ששלט במאה התשיעית לפנה"ס, נשא שם תיאופורי עברי מובהק - "חזאל", שפירושו ככל הנראה "האל ראה" או "חזי אל". שמו משקף זיקה לשונית עמוקה לעולם השמות העבריים המקראיים. בזכות כתובת תל דן, שמיוחסת ככל הנראה לחזאל עצמו או ליורשיו, יש בידינו אחת ההוכחות הארכיאולוגיות הראשונות מחוץ למקרא לקיומו של "בית דוד". בימים אלו מוקמת ממלכת ישראל השלישית. מעצמה זקוקה לעומק טריטוריאלי - לא מתאוות כיבוש, אלא כדי להבטיח את שלומם של אזרחיה. והעומק הזה הוא בלבנט - בגבולות הארץ המובטחת - בין נהר הפרת ועד נחל מצרים (נחל אל-עריש). אזור הר הדרוזים, חבל הבשן, היה חלק מממלכת ישראל הקדומה. אזור זה, המכונה גם "חורן", כלל יישובים עבריים כמו סוסיתא, נווה ובצרה. ייתכן שחלק מהדרוזים בהר הדרוזים הם צאצאים של אוכלוסיות שמיות קדומות, כולל עברים, שחיו באזור בתקופה המקראית - אף שאין לכך הוכחה ישירה. המסורות הדרוזיות מדגישות רצף זהות מקומי עתיק, ולעיתים כוללות טענות לשורשים עבריים או ישראלים. אז כן - הדרוזים הם אחינו תרתי משמע. כקבוצה אתנית עתיקה ששמרה על רצף תרבותי וזהותי, ייתכן שהם חלק מחצי שבט המנשה שישב בעבר בבשן. ולכן המחויבות שלנו כלפיהם איננה רק עניין של הדדיות או תגמול על כך שהם נלחמים ביחד איתנו כדי להגן על כל אזרחי המדינה. ייתכן שהם ממש אחים שלנו - אחים קדומים. זוהי חובתה של מדינת ישראל להגן על חבל הבשן, לא רק בשל שיקולים ביטחוניים מול הג'יהאדיסטים שמאיימים מכיוון ארם דמשק, אלא גם מתוך נאמנות היסטורית ומוסרית לעברנו - ולעתידנו.