זה אולי לא הכי פוליטיקלי קורקט, אולם שכונת התקווה הממוקמת בפאתי דרום-מזרח תל אביב, העיר העשירה ביותר במדינת ישראל, מזכירה כיום במובנים רבים את סווטו, רובע העוני הידוע לשמצה של יוהנסבורג, דרום אפריקה. כעת, לאחר כמעט שנתיים של מלחמת חרבות ברזל, קל וחומר מלחמת 12 הימים מול אירן, הגיע הזמן למחוק מעל פני האדמה את השכונה כפי שהיא במבנה הנוכחי שלה, ובמקומה להקים רובע יוקרה של מגדלים שיזכיר הרבה יותר את מנהטן, ניו-יורק.

קצת היסטוריה

שכונת התקווה הוקמה בשנת 1935, בימי המנדט הבריטי, בפאתי תל אביב ובמיקום מאוד רגיש, בצמוד לכפרים ערבים עוינים דוגמת כפר סלמה שהפך לאחר מלחמת העצמאות לכפר שלם. רוב רובם של תושבי התקווה היו מלכתחילה יוצאי ארצות המזרח שעבדו עבודת כפיים בהקמת שכונות מרכז וצפון תל אביב. רוב רובם של הבניינים בשכונה הם חד וקומתיים או בעלי שתיים-שלוש קומות ולרובם ככולם אין רישום מקרקעין, בעגה "ללא טאבו" ורובם ככולם גם נטולי ממ"ד, מה שהפך את התושבים לנתונים לחסדי שמיים במהלך המלחמה האחרונה. יתרה מכך: התקווה היא כיום השכונה הצפופה ביותר בתל אביב, כ-20 אלף תושבים המתגוררים על שטח של כ-965 דונם, קרוב למחציתם עובדים זרים ומהגרים מאפריקה ומדינות אחרות והישראלים הם ברובם הגדול בחתך סוציו אקונומי נמוך. השכונה, למרות מיקומה בסמוך ל"נתיבי איילון, סמיכותה לתחנת ההגנה של הרכב ולמרות שהקו הסגול של הרכבת הקלה הולך ונבנה לאורכה והעובדה שהיא מוקמת במרחק כ-10 דקות הליכה בלבד משדרות רוטשילד ולב תל אביב, סובלת מתשתיות פיזיות לקויות ביותר של העדר מדרכות, מערכת ביוב אנכרוניסטית והעדר שטחים ירוקים. כמו-כן במהלך העשור האחרון נוצר תרחיש אבסורדי בו השכונות שממש נושקות לה פיזית, דוגמת כפר שלם שפונתה, נהנו מבנייה מודרנית חדישה של רבי קומות, עובדה שבאה לידי ביטוי מובהק בערכי הנדל"ן של שכונות אלה שכיום עוברות את התקווה בעשרות אחוזים. ברור כי לאחר המלחמה הארוכה האחרונה מחירי הדיור בתקווה, שגם כך פיגרו מאוד אחרי לב תל אביב, נותרו מאחור, הן בשל העדר רישום מקרקעין, הן בשל העדר ממ"ד בבתים והן בשל ההזנחה המתמשכת בתשתיות שאף הלכה וגדלה מול יתר שכונות תל אביב. הצעתי, הן מסיבות כלכליות של השבחת ערכי הקרקע ב"פריים לוקיישן" ובמיוחד מהסיבות החברתיות, לנצל את המומנטום של "שש אחרי המלחמה" ולגבש תוכנית שתהרוס (וזו כלל לא מילה גסה!) לחלוטין את השכונה הוותיקה, ובמקום זאת יוקמו מגדלים מודרניים, כשכל דייר שיפונה יהיה זכאי לדירת חמישה חדרים או שווי ערכה לרכישת דירה חלופית בכל מקום שיבחר. בד בבד לבניית המגדלים, יבנה הרובע החדיש מהיסוד ויכלול בתוכו את כל מוסדות הציבור הנדרשים, כולל מגדלי משרדים, קניונים ומרכז מסחר חדישים, פארקים וגינות נוי, מערכת חינוך מהמסד ועד לטפחות, מפעוטונים, דרך גני ילדים, בתי ספר ומכללות אקדמיות וכן מוקדי תרבות שלא יפלו מאלה שבצפון העשיר. על-פי הערכתי ניתן יהיה להקים על פני 965 הדונמים כ-12-10 אלף יחידות דיור, כלומר ברובע החדש יתגוררו כ-40 אלף תושבים, מספר פחות או יותר מקביל למספר התושבים ברמת אביב ונווה אביבים, עובדה שללא ספק מצביעה על הערך הכלכלי שלא יסולא בפז של הרובע החדש, הן ברמה הלאומית והן המוניציפלית של עיריית תל אביב. עכשיו בדיוק הזמן ליישם את המודל הזה ולתקן את העיוות ההיסטורי!