ברית האחים והחיים הדרוזית יהודית אינה סיסמה. היא מהות, מהות הקיום המשותף שלנו לא רק בבתי העלמין הצבאיים אלא גם בימי הסער שחווה כעת החברה הדרוזית מעבר לגבול הסורי. זה הזמן שלנו, אזרחי מדינת ישראל לעמוד לצד האחים הדרוזים בשעה שמשפחותיהם נטבחים מעבר לגבול על-ידי השלטון הסורי הפונדמנטליסטי. מחבלי דאעש, איסלמיסטים וג'הדיסטים סורים ובהם טרוריסטים צמאי דם עם דם על הידיים, שנאה בעיניים ואמונה קנאית בראש חולה, רוצחים, טובחים אונסים, עורפים ושורפים דרוזים בשם אללה הרחום והחנון והעולם שותק. העולם אשר חיבק רק לפני ימים אחדים את הרוצח הדאעשי, אל ג'ולני אשר כבש את סוריה ומינה עצמו לנשיא, שותק. רוצח ההמונים אשר החליף את בגדיו הצואיים, המגואלים בדם, סידר את זקנו, פיזר בושם לבש חליפה, ענב עניבה, החל להתקבל בטרקליני נשיאים וראשי ממשלות בעולם, והעולם שותק. רוצח ההמונים הג'יהדיסטי זכה להלבנה וקבלת הכשר ממעצמות ומדינות אירופיות אשר מיהרו להאמין כי לפניהם שה תמים ולא זאב צמא דם, והעולם שותק. לא עוד איש תועבה, לא עוד איש חסר עכבות מוסריות, לא עוד איש דמים מתועב, אל מול שתיקת העולם. האיש הנתעב, רוצח ההמונים, טובח בדרוזים ומבצע בהם פשעים חמורים, זוועות נוראיות, מאונס אחיות בבתי חולים דרך גילוח שפמי השייחים והגברים הדרוזים, ועד לעריפת ראשים והנחת גולגולות בכניסה לבתי הנטבחים, והעולם שותק. הברית, ברית החיים וברית הנופלים בין העם היהודי לחברה הדרוזית איתנה וחזקה וחובתה של מדינת ישראל לעמוד ומייד לצד אחיה הנטבחים ונרצחים בסוריה. מחויבותה של מדינת ישראל לאחים הדרוזים אינה ניתנת לערעור. לצד ההגנה על הדרוזים בסוריה, ראשי המדינה חייבים לעטוף את העדה, את האחים, ולתבוע מההנהגה לעצור את המחאה המסוכנת של חדירה למדינת אויב, מחאה שיכולה לעלות בחיי הדרוזים. על ההנהגה הדרוזית לסמוך על מדינת ישראל, ראשיה, הרמטכ"ל, ומפקדי הצבא. אזרחי מדינת ישראל, זה הזמן לחבק ולחזק את האחים הדרוזים. זו החובה המוסרית שלנו לאחים שלנו ולא רק בשדות הקרב. מדינת ישראל חייבת עכשיו לעצור את הטבח, להפסיק את מסע הרצח, לחזק את ברית האחים, ברית החיים עכשיו.