כהרגלך, גדי טאוב, אתה זורק רמיזה, חצי אמת, חצי שאלה ומכאן נבנית תחזה שלמה, שקרית, מסיתה ומכפישה. אז הנה העובדות: בתקופתי (למיטב ידיעתי
אף פעם לא, אבל בטח שלא בתקופתי), "דרכנו" לא פנתה לממשל האמריקני בבקשה כלשהי להתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל או חלילה לממן פעילות שלנו.
להפך: הוזמנתי פעם לאירוע רשמי אצל מוביל עמותה ידועה, כדי לייצג שם את "דרכנו" בתור היו"ר. בדרך לשם שמעתי במהדורת החדשות ברדיו שאותה עמותה פנתה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבקשה שיתערב בנסיון להפיכה משטרית בישראל. מייד עצרתי, הודעתי למארגנים שאני לא מגיע בגלל הבקשה הזו, שאיננה מקובלת עליי לחלוטין.
אז אתה עכשיו מאשים אותי במה שנראה לך לגיטימי - בקשה להתערבות נשיא אמריקני במערכת המשפט בישראל - רק כי זה מגן על המנהיג העליון (כינוי של שר בכיר בליכוד, לא שלי) שלך, ולשרת אותו מצדיק הכל? חצאי שקרים, הכפשות, קריאה לנשיא ארה"ב להתערב במערכת המשפט בישראל, הכל מוצדק.
וכהקדמה לחצי השקר הבא שלך - כן, "דרכנו" אכן גייסה בתקופתי כמיליון דולר בשנה תרומות מאנשים פרטיים, יהודים ציוניים אוהבי ישראל, בארצות הברית. זה היה בערך (לצערי) 5% ממה שגייסה קוהלת באותה תקופה מיהודים ציוניים, אוהבי ישראל, בארצות הברית. אבל התרומות ל"דרכנו" הן מבחינתך צלם בהיכל, כשאותו סוג של תרומות מאותם סוגים של תורמים, כמובן לגיטימיים ונכונים הגיעו לקוהלת ומימנו ניסיון בוטה לשינוי שיטת המשטר בישראל.
אך הצביעות... במיוחד כשהיא מתכסה באצטלה של טיעונים אינטלקטואליים ומחקר עמוק, אין לה בושה. מן הסתם השנאה הזו מסבה לך עונג אין קץ וההגנה על השליט העליון והמושלם שאין בלתו גורמת לתחושת סיפוק עילאית, אחרת אני מתקשה להסביר את מניעיך.