לאור השבוע הדרמטי ביחסי ישראל-סוריה שכללו את הפצצת מטכ"ל סוריה, המהומות בקרב הדרוזים ודחיית מגעים לשלום, הנה סיפורו של אחד המשולשים המורכבים במזרח התיכון: ישראל-סוריה-ארה"ב. הסכסוך בין ישראל לסוריה הוא אחד המתמשכים והעמוקים במזרח התיכון. מאחורי הקלעים, ארה"ב ניסתה שוב ושוב להביא לפיוס. לפעמים הצליחה להביא להפסקת אש, לפעמים כמעט להבקעה מדינית, אבל תמיד זה נגמר בלי הסכם. זה התחיל ב-1974 אחרי מלחמת יום הכיפורים. שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר טס בין ירושלים לדמשק, וב-31 במאי הושג הסכם הפרדת כוחות. הסכם שמצומצם מהסכם שלום, אך עדיין משמעותי והוא זה שהחזיק את הגבול ברמה שקטה מאז ועד היום. בשנות ה-90 הנשיא ביל קלינטון כמעט הצליח. ב-2000 הוא הטיס את אסד האב לשיחות עם אהוד ברק אך הכל קרס בגלל מטרים ספורים סמוך לכנרת. לימים, בשנת 2007, קלינטון התבטא כי "היינו מרחק 35 דקות מהשגת שלום, מעולם לא היינו קרובים יותר להסכם שלום מלא עם סוריה." ב-2000 כמעט נחתם הסכם שלום היסטורי בין ישראל לסוריה, אך הוא קרס, כאמור, בגלל 200 מטר בחוף הכינרת. אסד דרש גישה מלאה, ברק סירב לוותר. ברק הציע נסיגה טוטלית מכל הגולן ועקירת כל יישובי הגולן. לא רק נסיגה מכל הגולן אל הגבול הבינלאומי, אלא נסיגה לקווי 4.6.67. כלומר גם משטחים שהיו שייכים למדינת ישראל על-פי הגבול הבינלאומי ועל-פי קווי שביתת הנשק, והסורים השתלטו עליהם בפעולות תוקפניות בשנות ה-50 המוקדמות בגלל רצונו של אסד שרגליו ישכשכו בכנרת. ב-2008 נוהל מו"מ בעקיפין בין אהוד אולמרט לאסד הבן, בתיווך טורקי, אותו כינה אולמרט "היסטרי" ואף התקדמות ממשית הושגה, אך מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009 קטע את הכול. כעבור זמן קצר פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, וכל דיבור על שלום נקטע. באותה התקופה, הממשל האמריקני של בוש ביקש מטורקיה להגביר את מאמציה לקידום המשא-ומתן בין ישראל לסוריה. על-פי הדיווח בעיתון, שציטט מקור מדיני ישראלי, הבקשה האמריקנית באה נוכח האירועים האחרונים בלבנון ולאור ההערכות האמריקניות כי שלום בין הצדדים יסייע להרחקת סוריה מחיזבאללה. אבל לא רק במרכז- שמאל ניסו לסחור בגולן לשלום. יש כמובן את המו"מ של רון לאודר בשמו של בנימין נתניהו בכהונתו הראשונה. על-פי הערכות ביצע רון לאודר עבור נתניהו תשעה או עשרה דילוגים בין ירושלים לדמשק. כך במסמך שהגיש לאודר לנשיא הסורי באוגוסט 1998 ונחשף בשעתו בידיעות אחרונות. ישראל הייתה אמורה לסגת מרמת הגולן עד הגבול הבינלאומי מ-1923, העובר רק כ-10 מטרים מקו החוף. השטח שעד דמשק ועד צפת היה אמור להיות מפורז. אולם מקורבי נתניהו הכחישו בעבר שהוא היה מוכן לסגת מכל רמת הגולן. לטענתו, הצעת הנסיגה שלו הייתה עד ל-"קו הגנה"המשאיר בידי ישראל כמה מאות מטרים לפחות על רכס המצוקים. מאז אולמרט ועד הבחרותו השנייה של דונלד טראמפ לנשיא, לא נעשה הרבה כדי לנסות להתניע תהליך שלום, כאשר ממשל טראמפ הראשון מכיר במרס 2019 בריבונות הישראלית על הגולן ואף זכה להסבת שם ישוב על שמו בגולן "רמת טראמפ".