הפיכת מגזר שלם לעריקים, זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. הפיכת המגזר לעבריינים יגרום לשסע בחברה הישראלית ולא יביא לגיוס. אין מציאות לגיוס בכפייה. לכן, על צה"ל לשלוח את צווי הגיוס לראש הישיבה ולאפשר לו להחליט מי ייכלל בדחיית השירות תחת "תורתו אומנותו" ולמי יורה להתגייס.
ברור, שראש הישיבה לא ייתן יד להשתמטות מגיוס ולא יחתום על "תורתו אומנותו" לתלמיד שלא נמצא בישיבה מבוקר עד ערב. לא יכיר בתלמיד שאינו לומד ולא יעניק לו דחייה מכוח "תורתו אומנותו". ראש הישיבה הוא בעל הסמכות לקבוע מי מתלמידיו מתמיד בתלמודו ונזקק לדחיית השירות הצבאי כדי לעלות במעלות התורה ומי מהם נמצא בדרגה רוחנית מוסרית הראוי להתגייס לצבא ולצאת לשוק העבודה.
החברה החרדית מחויבת לציות גדולי התורה. כאמור "עשה לך רב וקנה לך חבר" (אבות פ"א מ"ו) קל וחומר תלמיד ישיבה החייב להישמע לרבו. כך הוא רוכש לעצמו אמונת חכמים. לקיים את המצווה "וּבָאתָ֗ אֶל-הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל-הַשֹּׁופֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט. וְעָשִׂ֗יתָ עַל-פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן-הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר ה' וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ. עַל-פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר-יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן-הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר-יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל" (דברים י"ז).
הספרי כתב "אפילו נראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין - שמע להם" הממרה פיהם עובר בעשה ולא תעשה (שופטים פיסקה קנ"ד).
ה' נתן לחכמי ישראל את הכוח לנהל את חיינו. כאמור "וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י ה' אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי... אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י ה' מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם" (ויקרא כ"ג). "רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְיָ' אֲבַקֵּשׁ" (זוהר). אמר רבי אילא: אם אתם תכריזו על אותם ימים כמקראי קודש - "חגים" או אז אקדשם כמועדי, ואם לאו אין הם מועדי (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג).
בסמכות ראש הישיבה ותפקידו, להורות לתלמיד את הדרך בה ילך. להדריך אותו עד מתי עליו ללמוד בישיבה ומתי הגיע העת לצאת אל חיי המעשה; להתגייס לצבא עד כדי חירוף נפש להצלת ישראל מייד צר הבא וגם לרכוש לעצמו מקצוע כדי לפרנס את משפחתו בכבוד. זו הדרך לגיוס בני תורה שזכו לבשלות רוחנית היוצאים לצבא, לומדים מקצוע ומפרנסים משפחותיהם בכבוד. מקיימים "וחי בהם". "דרך ארץ קדמה לתורה". "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". הם יהיו חיילים בעלי הכרה בצדקת הדרך. המוכנים להגן בחירוף נפש על ישראל מיד צר הבא עליהם.