היחסים בין צרפת לישראל מתאפיינים במורכבות רב-ממדית: לצד שיתוף פעולה הדוק בתחומי המדע, הביטחון והחדשנות הטכנולוגית, קיימת ביקורת מדינית עקבית הדדית מצד צרפת כלפי מדיניות ישראל ולישראל יש ביקורת קשה כלפי צרפת במיוחד בסוגיה הערבית הטרוריסטית הפלשתינית. צרפת תומכת בפתרון שתי מדינות, מתנגדת להכרה חד-צדדית בירושלים כבירת ישראל, ואף מביעה נכונות להכיר במדינה פלשתינית שהיא למעשה תמשיך להיות טרוריסטית כזו שדוגלת בהשמדת מדינת היהודים - ישראל. כל אלה הן נושאים אנטי ישראלים אנטישמיים מובהקים בהם דוגל מקרון נשיא צרפת. על אף חילוקי הדעות, בין המדינות נשמרים קשרים יציבים בתחומים מקצועיים ומערכתיים, ובמיוחד בתחומי המודיעין, הכלכלה, התרבות והמחקר. עקב יתרונה הטכנולוגית (הי-טק) של ישראל, צרפת זקוקה לישראל. הגורמים הפנימיים בצרפת המשפיעים על אופיים של היחסים כוללים את הקהילות היהודיות הקטנות ואת הגדלתה המספרית של האוכלוסייה המוסלמית בצרפת. חשוב להזכיר שלצרפת היסטוריה של ממשלה ששיתפה פעולה עם הנאצים של גרמניה. כיום לצרפת של מקרון שאיפה לשמש כמתווכת בזירה הבינלאומית. לפיכך, מזווית ראייה ישראלית, ניתן להגדיר את יחסי צרפת-ישראל כשותפות זהירה בחזקת "יותר חשדהו מכבדהו": פעילות ברמה הטכנולוגית והביטחונית, מסויגת וזהירה ברמה המדינית, ורגישה לתנודות גלובליות ומנהיגותיות. בשנים האחרונות נרשמו גם ביטויים של מתיחות, בעיקר סביב מניעת הנשיא הצרפתי בהשתתפותן של חברות ישראליות באירועים מקצועיים בצרפת. לדוגמה, דווח על מקרים שבהם חברות מישראל לא הוזמנו או לא הורשו להשתתף בתערוכות מסוימות. יש הרואים בכך ביטוי ללחצים פוליטיים או לרגישות דיפלומטית, בעוד אחרים מביעים חשש להטיות פוליטיות. יש הרואים בכך שהנשיא מקרון, לצרכיו הפוליטיים הפנימיים (קולות מצביעים), משתף פעולה עם האנטישמיות הקיצונית של מוסלמים בצרפת המופנית כלפי יהודי צרפת וכלפי ישראל. שיתוף הפעולה הזה לכאורה משתקף גם בהצהרת הנשיא מקרון בהכרה במדינה פלשתינית טרוריסטית כפרס על הטבח של 7 באוקטובר שעשו פלשתינים טרוריסטים ואזרחים, כלפי אזרחים ישראלים. שיתוף הפעולה הזה נובע ממצבו הפנימי הרעוע של הנשיא הצרפתי בצרפת. לפי סקרי דעת הקהל בצרפת, הנשיא מקרון נמצא בשפל פופולרי. הסקר של חברת Ifop שנעשה עבור Ouest-France (העיתון היומי הנפוץ ביותר בצרפת) מ-6 ביוני 2025 הראה שפל של 29% בלבד תמיכה בנשיא מקרון. לאור הכרזת מקרון על תמיכתו במדינה ערבית טרוריסטית נוספת במזרח התיכון, בשבוע האחרון נערך סקר של Ifop אשר הראה ירידה דרסטית בפופולריות של הנשיא מקרון. רק 19% הביעו תמכה במדיניותו. כלומר 81%, רוב מכריע, הם נגד מדיניותו. מעולם לא היה כזה שפל היסטורי של נשיא צרפתי תחת הרפובליקה החמישית של צרפת. אשר על כן עולה השאלה מה מעלים הנשיא הצרפתי מהציבור? כאשר מעלה הנשיא הצרפתי מקרון את שאלת המדינה הטרוריסטית הערבית הנוספת, הוא רוצה לומר "הבעיה היא שם.. לא אצלי".. להסחת דעת הקהל. בכך הוא מסתיר מעיני הציבור את הבעיה שיש לו בקולוניה הצרפתית ששמה ניו קלדוניה. כן צרפת של מקרון היא עדין מדינה קולוניאלית. ניו קלדוניה היא קבוצת איים הנמצאים ליד אוסטרליה שהגדול ביניהם הוא האי "גראנד-טאר" מרחק 17,000 ק"מ מצרפת. רוב האוכלוסייה שם מורכבת מילידים מלנזיים, בעלי זהות אוטנטית קאנאקית, בעלי תרבות שורשית ללא קשר לתרבות הצרפתית. ילידי האיים טוענים כי צרפת עשתה אותם מיעוט פוליטי כלכלי במולדתם. הם מרגישים ניכור ממוסדות השלטון הקולוניאלי הצרפתי. מתנגדי השלטון הצרפתי המקומי טוענים כי רק חברות צרפתיות נהנות מרווחי מאגרי מתכת הניקל המקומיים. הקאנאקים חווים שיעורי אבטלה גבוהים ואינם מקבלים שירותים בסייסים אזרחיים כמקובל. המשבר האחרון היה לפני שנה, 2024, בשל יוזמה קולוניאלית של הנשיא מקרון לשנות את כללי ההצבעה כך שיותר מתיישבים שאינם קאנאקים יוכלו להצביע. דבר שנתפס כפגיעה בזכות ההגדרה העצמית של האוכלוסייה המקומית. בניו קלדוניה מתקיימת זה שנים ארוכות התנגדות אלימה נגד הקולוניאליזם של הצרפתי מקרון. הגל האחרון התרחש מ-13 במאי 2024 ועד סוף דצמבר 2024, ושיאו היה במהלך אותו חודש מאי, אירוע מהאלימים ביותר מאז שנות ה-80. המחאה החלה בעקבות רפורמה במשאלת ההצבעה, שהרחיבה זכויות הצבעה לתושבים זרים שנרשמו לאחר 1998, בה ראו הקאנקים פגיעה בזכותם הפוליטית ובמאבק לעצמאות. מה קרה בשטח? ההפגנות הפכו במהירות לגל של מהומות אלימות, שריפות, חנויות שנבזזו, וחסימות דרכים. שדה התעופה הבינלאומי נסגר, נרשמו לפחות 14 הרוגים, בהם גם שוטרים, וכ-2,000 עצורים פוליטיים. נגרמו נזקים למדינה בסך מיליארדי אירו: תשתיות, עסקים, רשתות מזון ועוד. נושאי המרד היו קריסטיאן טאין Christian Tein שהוא ראש ארגון CCAT הגוף המורד הפועל בשטח. הוא המנהיג הבכיר של הקאנאקים הקורא ל-Resistance התנגדות מתמשכת נגד הממשלה הצרפתית, הוא נעצר ביוני 2024 והוצא נגדו צו להורג ברפובליקה בצרפת. מאוחר יותר שוחרר בתנאים מגבילים. דוברת ארגון ההתנגדות CCAT ברנדה איפוז, Brenda Wanabo-Ipeze, ביקרה חריפות את השינויים בחוק הבחירות. דובר הצעירים של הקאנאקים דניאל ווי Daniel Wea אמר: "If there is violence today ... it's in response to the violence we've suffered from since colonization." כשמדבר הנשיא מקרון על מדינה פלשתינית, ראוי לומר לו בברור די לצביעות שלך, בעד הכרה בזכות הקאנאקים לעצמאות. הגיע הזמן לומר לו את האמת. בלי מסכות. בלי מריחות דיפלומטיות. ניו קלדוניה עדיין תחת שלטון קולוניאלי צרפתי. כן, במאה ה-21, בעולם ובמיוחד בצרפת, שהנשיא שלה אוהב להטיף לישראל על זכויות אדם, ישנו עם ילידי שחי תחת כיבוש צרפתי ישיר. הקאנאקים, בני העם המלנזי של ניו קלדוניה, אינם דורשים דבר מלבד מה שכל עם חופשי זכאי לו: זכות להגדרה עצמית. זכות לחירות. זכות להפסיק להיות תת-מדינה צרפתית שמעולם לא ביקשה להצטרף לרפובליקה. הנשיא הצרפתי מקרון שופך דמעות תנין על כל פגיעה תיאורטית בזכויות אדם באפריקה, במזרח התיכון, ובאזורים בהם יש לו אינטרסים גיאו-פוליטיים, הוא זה שמתייחס לבני העם הקאנאקי כנתינים מדרג ב'. מקרון הוא זה שמנסה לשנות את חוקי הבחירות כדי לדחוק את הקול הילידי החוצה. מקרון הוא זה שמדכא סלקטיבית הפגנות, כולאת מנהיגים פוליטיים, ושולח כוחות צבא לדכא מחאות אזרחיות והוא שותק בפגיעות בקהילות היהודיות אזרחי צרפת. היכן המועצה לזכויות האדם של האו"ם? היכן בריטניה? היכן גרמניה" היכן כל אותן מדינות שממהרות לגנות את ישראל בכל הזדמנות? למה כאשר מדובר בצרפת, פתאום כל אלה "שוקלים", "שוקלים מחדש", או פשוט מתעלמים? הגיע הזמן להפסיק עם הצביעות. ישראל, כמדינה שנולדה מחדש על אדמתה ההיסטורית, מתוך מאבק לחירות, כמדינה שקמה למרות התנגדות עולמית והחרמות, צריכה להודיע: אנחנו מכירים בזכותו של העם הקאנאקי לעצמאות מלאה. אנחנו קוראים לוועדה למניעת קולוניאליזם של האו"ם לפתוח מיד בחקירה נגד צרפת על דיכוי זכויות פוליטיות בניו קלדוניה. לעניין ניו קלדוניה ישראל מציעה את ההצעות הבאות: 1. הקמת משלחת ישראלית הומניטרית, לתמיכה רפואית, טכנולוגית וחינוכית בקהילות קאנאקיות. 2. מימון תוכניות הכשרה טכנולוגיות לצעירים קאנאקים, בתחומי סייבר, חקלאות חכמה ואנרגיה ירוקה, כבסיס לעצמאות כלכלית. 3. אירוח משלחת של נציגי FLNKS בישראל (ארגון האיחוד של מספר מפלגות פוליטיות בניו קלדוניה שהוקם ב-1984, עם מטרה ברורה: העצמאות של העם הקאנאקי מהשלטון הצרפתי) לחיזוק הקשרים עם תנועות שחרור ילידיות. 4. קידום עצומה בינלאומית להכרה בניו קלדוניה כמדינה עצמאית, תחת חסות האו"ם. ישראל קוראת לכל אומה חופשית, כל אומה ערכית, לתמוך בקאנאקים, לא רק במילים, אלא במעשים. הדיכוי אינו סובלני רק כאשר הוא קורה באפריקה או באסיה. הוא פסול גם כשהוא בא עם דגל טריקולור. אם האו"ם לא מוכן לומר זאת, אנחנו בישראל כן. צרפת, הנשיא מקרון, שחרר את ניו קלדוניה. העולם צריך פחות מושבות, ויותר חירות.