ב-10 באוקטובר 2021, פרסם ניר דבורי, ראש הדסק לענייני צבא וביטחון של חברת החדשות של קשת 12, כתבה שכותרתה "האלוף תמיר הימן בראיון ל-N12: "תפקיד ראש אמ"ן הפך אותי ל'אנטי אירני' בצורה קיצונית".
בכותרת המשנה נכתב: "רגע לפני שהוא פושט מדים, ראש אמ"ן מדבר על המשטר האירני שלהערכתו "ייפול בסוף, רק צריך להאיץ את זה". מגדיר מי בר חיסול מבחינת ישראל ומנתח את מה שמניע את חמאס וחיזבאללה. האלוף הימן גם משתף ברגעי המתח וההתרגשות בפעילות המבצעית".
להלן קטעים מהכתבה העוסקים בתפיסתו של ראש אמ"ן, תמיר הימן, את האיום הצבאי ברצועת עזה והמדיניות כלפי חמאס:
תפקיד ראש אמ"ן הוא ייחודי כמעריך הלאומי של ישראל. וככזה הוא נדרש לעבוד צמוד עם מקבלי ההחלטות ולהציג לפעמים עמדה הפוכה: "ראש אמ"ן זה תפקיד שבו אתה רוצה להשפיע, אתה מדבר ישירות עם מקבלי ההחלטות ומול הדרג המדיני. בדיונים רבים שהשתתפתי בהם הרמטכ"ל איפשר לי להביע דעה בחופשיות מלאה בלי מגבלה. להציג גם דעה אחרת מול מקבלי ההחלטות, זו זכות גדולה".
והמציאות בשטח מראה שאפשר להשפיע על הדרג המדיני: "לקראת מבצע 'חגורה שחורה' בעזה בו חוסל אל עטא הצגנו לדרג המדיני את ההערכה שלנו על היכולת להפריד בין חמאס לג'יהאד האיסלאמי, שאליו השתייך עטא. "העובדה היא שחמאס לא התערב בלחימה וזה איפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטה אמיצה".
[...]
"אנחנו עושים מב"מ [מערכה בין מלחמות] בעזה, גם סיכול מימון אירני וגם ללא אקטים פיזיים בעזה", הימן מחדד. לפי הימן, "ישראל מבינה שצריך להפריד ככל הניתן בין האוכלוסייה האזרחית לבין חמאס. לטפל בצורכי התושבים ברצועה, זה יכול לייצב את המצב אך רמת הנפיצות נשמרת".
ישראל מנסה הפעם לא לייצר יכולת סחטנות אצל חמאס, וכדוגמה לבלימת הניסיון הזה מציגים באמ"ן את העובדה שבניגוד למתפרסם חמאס לא מעלה את הדרישה שלו להעלות את גובה סכום הכסף הנכנס לרצועה. אלא מסתפק בקיים ומוטרד מאוד מהעובדה שהוא עדיין לא נכנס.
במהלך הראיון מונה הימן את הצעדים שנועדו לשנות את המשוואה בדרום: "בעזה התקיימו כמה מבצעים מול ג'יהאד איסלאמי, כמו חיסול בהאא אבו אל עטא, ומול חמאס. במהלכם שיפרנו מאוד את יכולות התקיפה שלנו - מבניית בנק מטרות כולל בזמן אמת דרך תאי התקיפה שפותחו בפיקוד הדרום שבהם ישבו כל הגורמים יחד וניהלו את המערכה. שיפרנו גם את יכולת הדיוק, למזער פגיעה במי שלא צריך, ואת היכולת להביא מודיעין מאוד מדויק ששינה את הקטלניות והשפיע על המערכה".
ישראל מנסה כעת מול הרצועה מדיניות חדשה: אחרי מבצע "שומר החומות" קבעה ישראל התנהלות אחרת, במאמץ להביא לרגיעה ולפתור את סוגיית השבויים והנעדרים. מאז המבצע לא חזרו כל ההקלות כפי שציפה חמאס, אלא ישראל פורסת אותן ומאפשרת אותן על בסיס התנהגות הצד השני. זה מה שהביא את חמאס לחזור להפגנות על הגדר ולהפרחת הבלונים, והג'יהאד האיסלאמי הגיב בירי רקטות: בכל הפעמים תקפה ישראל בתגובה באופן חריף. למעשה גם בעזה היא מנהלת מב"מ - פגיעה בנכסים מרכזיים של חמאס - מפעלי ייצור רקטות ומתקנים מעל ומתחת לקרקע שקריטיים לארגון בזמן מלחמה".
לדבריו, "ההקלות לרצועה יחזרו אבל עד גבול מסוים, אותו קו שחוצה את הסיוע ההומניטרי אבל לא כזה שיאפשר שיקום משמעותי עד לפתרון סוגיית השבויים והנעדרים". בשבועות הקרובים צפוי להסתיים "סל" ההקלות האפשרי והאם זה יביא להסלמה? באמ"ן לא בטוחים שזה מחייב הסלמה: ייתכן שניתן יהיה לשמור את גובה הלהבות ברצועה. בכל מקרה, מסכימים באמ"ן: הרבה תלוי בחמאס - "בינתיים הוא מבין ואפילו מרוסן". [
סימוכין1]
חודשיים לפני מתקפת שבעה באוקטובר - תמיר הימן, ראש אגף המודיעין לשעבר: "אנחנו לא בפתח מלחמה רב-זירתית, שאוטוטו מתקרבת אלינו, ותרחיש יום כיפור"; "לא צריך פה את הסימנים המעידים המודיעיניים, צריך פשוט לראות את האינטרסים כפי שהם באים לידי ביטוי, ולהשוות אותם למקרים שבהם כן הופתענו". [
סימוכין2]