במאמר זה אמחיש עד כמה מקבלי ההחלטות בתחום הדיור אצלנו מחמיצים אולי את ההזדמנות הגדולה ביותר שהייתה מזה עשרות שנים להביא הנה רבבות עולים ומשקיעים אסטרטגיים, לעלות את ענף הנדל"ן על דרך המלך ולהפוך אותו למנוע צמיחה אפקטיבי ביותר של המשק הישראלי. אפתח ברצח המזעזע שהיה לפני כחודשיים של שרה מילגרם וירון לישינסקי, עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון הבירה, המלמד עד כמה נושא האנטישמיות הפך במהלך השנתיים האחרונות מאירועים ספורדיים בודדים לסכנה של ממש ליהדות התפוצות, כולל במדינות מערביות מתוקנות דוגמת ארצות הברית. מקרה זה הינו רק עוד חוליה בשרשרת אירועים מדאיגים ביותר, כולל התקפות ברוטליות על יהודים שהולכים לתומם ברחוב עם סמלים מובהקים דוגמת כיפה על הראש או שרשרת צוואר עם מגן דוד, פשיטות של המשטרה הבלגית באנטוורפן על בתי יהודים שערכו ברית מילה, זאת בגלל חשש דמיוני שיש כאן התעללות בתינוקות, מה שמזכיר לכולנו נשכחות החל מעלילות דם בימי הביניים וכלה במשטרים האפלים ביותר שהיו במאה ה-20. יתרה מכך: במהלך השנה האחרונה, ובמיוחד בחודשים האחרונים, מתקיימים כמעט מדי יום ביומו כנסים, ירידים ומפגשים של עולים בפוטנציה מארצות המערב. לא מכבר התקיימו ירידים כאלה בפריז ובערים נוספות בצרפת בה חיים קרוב לחצי מיליון יהודים, רובם הגדול פטריוטים ציונים. בד-בבד התקיים לאחרונה יריד ראשון מסוגו בלונדון שאליו הגיעו אלפי יהודים בריטים ששוקלים לעלות. גם כינוס חירום שנערך לפני כחודשיים במדריד, ספרד, בו נכחו נציגים בכירים של כ-100(!) קהילות יהודיות מכל רחבי אירופה, מבטא נאמנה את אווירת החירום בו מצויים יהודים, חילונים כדתיים, בכל רחבי התפוצות ורובם הגדול ממש משווע לעלות הנה. אלא מאי? אצלנו עולם כמנהגו נוהג ואין אף "מבוגר אחראי" לא בממשלה, לא במשרד הקליטה, לא במשרדי הפנים והשיכון ולא במשרד המיוחד שהוקם לשם כך, משרד התפוצות, אף לא אחד שייצר במהלך השנה האחרונה תוכנית אסטרטגית כוללת לקליטת אותם רבבות רבות של עולים, שהמשקל הסגולי שלהם לכלכלת ישראל בכלל ושוק הנדל"ן בפרט, לא יסולא בפז. אדרבה: במקום לייצר עבורם סל הטבות, מה שמקובל בכל המדינות הנאורות החפצות בהגירה אליהן של אוכלוסייה חזקה ובמקום להפוך את הנושא לאתגר לאומי, שיבוא לידי ביטוי הן באמצעי התקשורת והן בשיח הציבורי, הודר נושא זה ממש לקרן זווית. קל וחומר ההחמצה בכל מה שקשור למגדלים ופרויקטים יוקרתיים שבהם מהווים משקיעי חו"ל מהתפוצות אחוז גבוה בימים כתיקונם ומשוועים כעת לחזרתם, ובמיוחד בעת המאתגרת הזאת של המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה. אין לי צל של ספק כי אם מקבלי ההחלטות יעשו חישוב מסלול מחדש ויבינו את גודל השעה כמו גם גודל ההחמצה, נראה כאן תוצאות משמעותיות ביותר!