"תמונה שווה אלף מילים" - מימרה אלמותית זו, המיוחסת לפילוסוף הסיני קונפוציוס (551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס), פושטת ולובשת צורה לאורך ההיסטוריה, אולם המסר הטמון בה לעולם נותר כזה המותיר משקע מטלטל ומעצב תודעה. מה עוד לא נאמר על כשליה ומחדליה של ההסברה הישראלית לאורך זמן, ובפרט - כמו בריטואל אשר קשה להשלים עמו - בהתייחס לסבבי לחימה מול חמאס, וכמו בהכרח במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הארוכה במלחמות ישראל.
מושכלות יסוד בלחימה א-סימטרית, בוודאי בטריטוריה רוויית אוכלוסין, חזקה שיציפו בפני הצד החזק שני אילוצים קריטיים: האחד - צמצום הפגיעה באזרחים, גם אם בקטגוריה של "נזק אגבי", והשני - הקפדה על נתיב הומניטרי פתוח וזמין, גם בעיצומו של המעשה הצבאי.
נקודות תורפה בלחימה ברצועת עזה
ניהולה המבצעי של מלחמת "חרבות ברזל" חשף את צה"ל לביקורת ארסית מצד דעת הקהל הבינלאומית, בהינתן הדיווחים האינטנסיביים, המוגזמים ולרוב בלתי מבוססים, בדבר אלפי קרבנות בנפש של בלתי מעורבים - תוך שימת דגש על נתונים מספריים מזעזעים, המתייחסים לילדים ונערים חסרי ישע ששילמו בחייהם כפועל יוצא של הפצצות ישראליות בלתי מרוסנות. לאחרונה התווסף "קמפיין ההרעבה", המייצר אפקט המאופיין כסוג של "צונאמי" מדיני בהקשר הישראלי.
בנתונים אלה אין תמה שאפקט 7 באוקטובר, שסיווג את חמאס כצד האלים והברברי ואת ישראל כקרבן של מתקפת טרור ג'יהאדיסטית נעדרת חמלה במתכונת של דאעש, היה קצר מועד - ובמעלה הדרך נהפכה הקערה על פיה. על כל המשתמע מכך: העולם שב לסורו, ישראל מסווגת כ"גוליית" מפלצתי, והצד הפלשתיני כ"דוד" המסכן, המורעב וחסר קורת גג.
קמפיינים מתוזמרים להכפשת שמה של ישראל - מאמץ מול "שער ריק"
כאשר היה נדמה כי ישראל נהנית מעליונות צבאית ומצוידת ב"חבל ארוך" מצד ארה"ב והקהילה הבינלאומית במאמצים להשגת מטרות המלחמה - בדגש על השבת החטופים וחיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס ברצועת עזה - נהגה על-ידי פטרוניה של ארגון הטרור קמפיין תעמולה עצים, כאמצעי אפקטיבי ללחץ מאסיבי על ישראל, עד כדי דחיקתה אל הפינה במטרה להניעה לסיים את המלחמה ולסגת משטח רצועת עזה, בעוד חמאס נותר על-כנו.
שלא במקרה, מתמקד הקמפיין בפן ההומניטרי - תחום המנגן במיתר רגיש ובעל מכנה משותף רחב בדעת הקהל הבינלאומית. במסגרתו מוטלת האחריות לכל סממן של משבר, דוגמת רעב, סניטציה וחשיפה לפגעי טבע, על המדינה החזקה - ללא כל התחשבות בעובדה שארגון טרור אוחז באוכלוסייה אזרחית כבני ערובה. התחמושת היעילה מאין כמותה במצבים מעין אלה היא הסיקור החזותי, בדמות סרטוני וידאו ותמונות סטילס, המנחילים רושם מידי על הרגש האנושי, ובכך יש בהם כדי לעצב תודעה, גם אם שקרית - והפיכת מקרים מאותרים לכלל תופעה גורפת.
לא זו בלבד, אלא שלרשות מחוללי קמפיין התודעה האנטי-ישראלי עומדים גם כלי בינה מלאכותית (AI), אשר מנוצלים בתחכום כדי למנף את המסר התעמולתי המשרת את הצד הפלשתיני - ומכתים את הצד הישראלי באופן המצית אנטגוניזם בחזית רחבה כלפי ישראלים באשר הם.
התעמולה העוינת לישראל בשעת מלחמה שקולה לנשק אסטרטגי בידי האויב, שבכוחו למחוק רישומם של הישגים צבאיים מוכחים שעלו בדם יקר. ובנסיבות של עיבוי לחץ בינלאומי - יש לה פוטנציאל של הנעת "כדור שלג" שיכרסם באופן מהותי באיתנותה המדינית והביטחונית של ישראל.
חולשת המערכות המקצועיות הייעודיות בצה"ל ובממשל הישראלי
מאכזב להיווכח שוב כי המערכות המקצועיות בישראל מזדנבות מאחור בכל הקשור ללוחמת התודעה, ולרוב - ההצתה המאוחרת אין ביכולתה לבלום את הסחף התדמיתי, גם אם בנתוני היסוד הצדק שכן במגרש הישראלי מעצם הלחימה מול ארגון טרור ג'יהאדיסטי.
אין המדובר בהסברה בלבד, אלא במידה לא מועטה במכלול פעילויות המשלבות גם לוחמה פסיכולוגית (ל"פ) ברמות שונות. בעת מלחמה נודע לל"פ משקל בלתי מבוטל, בהיותה נשק מסייע ו"מכפיל כוח". התכליות הקלאסיות של הל"פ יכוונו, מחד-גיסא - לתקוע טריז בין האזרחים (הפלשתינים) הבלתי מעורבים לבין הנהגת ארגון הטרור אשר המיטה אסון על רצועת עזה, ומאידך-גיסא - לרפות את ידי מחבלי חמאס ולגרום להם למסור את נשקם. שילוב של ל"פ יחד עם מערכה צבאית-קינטית יסייע במידה רבה להשגת מטרות המלחמה בדרך הטובה ביותר.
הכלים האידיאליים להטמעת מסרי ל"פ הם לרוב באמצעות שידורי רדיו ייעודיים, כרוזים/עלונים והפצת שמועות, וכן ניצול מיטבי של הזדמנויות תוך כדי לחימה. למגינת הלב, לאורך זמן פחתה המוטיבציה בצה"ל לגייס את הל"פ כחלק מכלי הלחימה, וכאשר ננקטו פעילויות מסוימות - הרי שהללו היו ספורדיות ונעדרות דמיון ומעוף. חטא קדמון בהקשר זה הוא העדרה של יכולת להעברת שידורי רדיו ייעודיים בשפה הערבית, על-אף יוזמות שעלו בעבר בנדון. בראייה לאחור - זוהי "בכייה לדורות".
הלוחמה הפסיכולוגית כנשק אופרטיבי חיוני - מבט היסטורי
הוגי דעות צבאיים כבר נדרשו לאמנות הלוחמה הפסיכולוגית, ומיצבו אותה כדרך פעולה שהיא חלק בלתי נפרד של ניהול מערכה. הפילוסופיה של סון טסו (הוגה דעות צבאי סיני מן המאה החמישית לפנה"ס), בספרו אמנות המלחמה, מעלה את הלוחמה הפסיכולוגית כאבן יסוד באסטרטגיה - תוך דגש על הטעיה, דיכוי מורל וחיסכון בהפעלת כוח להשגת ניצחון. עקרונות מרכזיים במסגרת זו כוללים ערעור רוח הלחימה של האויב והעמקת פילוגים פנימיים במחנה היריב. המפתח להצלחת מבצעי ל"פ טמון בהכרה עמוקה של היריב, על כל המשתמע מכך.
ניקולו מקיאוולי, הפילוסוף הצבאי הנודע יליד פירנצה (המאה ה-16-15), אינו משתמש במפורש במונח "לוחמה פסיכולוגית", אלא מדגיש תמהיל של מניפולציה של תפיסות, רגשות ומוטיבציות כדי לשלוט ביריבים, בעלי ברית ואוכלוסיות. גישתו ללוחמה פסיכולוגית, כפי שמשתקפת בספרו הנסיך, מתמקדת בזריעת פחד, הטעיה ומניפולציה אסטרטגית כדי להחליש יריבים ולהבטיח דומיננטיות - תוך מתן עדיפות לתוצאות פרגמטיות על פני שיקולים מוסריים.
הפילוסופיה של הוגה הדעות הצבאי הבריטי באזיל לידל הארט (המאה ה-20) בנוגע ללוחמה פסיכולוגית מחדדת את ממד הגישה העקיפה, מדגישה את המטרה של פגיעה באיזון הנפשי והפיזי של האויב באמצעות הטעיה, הפתעה ודיכוי המורל. כל זאת באמצעות ניצול נקודות תורפה אצל האויב, מתוך שאיפה לצמצם את היקף העימות הצבאי הישיר.
ניתן עדיין להציל את המצב בשטח - תפקידו המרכזי של ראש הממשלה
כאמור, בנסיבות מלחמת "חרבות ברזל", היה מקום לצפות לנוכחות דינמית ונרחבת הרבה יותר של ממד הל"פ במערכה. נראה עם זאת כי דווקא הנסיבות הנוכחיות, המסווגות את פעילות חמאס במאפיינים של לוחמת גרילה, מזמנות היתכנות למבצעי ל"פ - שיהיה בהם כדי להאיץ כניעה של חוליות מחבלים הפועלות במנותק ממרכז פיקוד ושליטה, מסתתרות בינות להריסות וחרדות להישרדותן. הוא הדין בכל הכרוך בפעולות המכוונות להנעת אוכלוסייה למרכזים הומניטריים ובטוחים.
ובאשר להסברה - נדרשת עתה הפעלת תוכנית חירום כדי לבלום את הסחף המדיני בזירה הבינלאומית. חיוני שראש הממשלה בנימין נתניהו ייטול חלק מרכזי במסגרת זו, בין השאר על-ידי כינוס מסיבת עיתונאים לפורום הכתבים הזרים, תוך שימוש בעזרים מוחשיים שיחשפו את המניפולציה התקשורתית בתקשורת המערבית, המסלפת עובדות, משתמשת בכלי בינה מלאכותית ומתבססת על דיווחים ממקורות מידע מפוקפקים. "קמפיין ההרעבה" המפוברק ברצועת עזה, לצד מסע ההשמצה בדבר הרג ללא הבחנה של ילדים, הם סוגיות אשר סיבכו את ישראל מהבחינה האסטרטגית - ואסור להותיר עלילות אלה על סדר היום העולמי ללא מהלכים להזמה נחרצת וחשיפת המציאות לאשורה, באופן שיערער את היסוד להפרחתן.
בשולי הדברים: מצער, אף כי לא מפתיע, כי תקשורת המיינסטרים הישראלית הצטרפה ל"קמפיין ההרעבה", ובכך הוסיפה נדבך של אמינות לטענות המומצאות מבית היוצר של חמאס, ובמידה רבה גם קטר. הלוגיקה בהקשר זה היא שכאשר התקשורת בישראל מהדהדת דיווחים - גם אם בלתי מבוססים - בדבר סוג של "פשעי מלחמה" ישראלים ברצועת עזה, הרי שיש בכך משום אישוש לאיתנות המידע. זהו מעגל סגור שזכה להמשגה כ"תסמונת הציטוט המעגלי", לצד העובדה שביקורת המקורות היא שטחית עד כדי לא קיימת.
שומה שבמאמץ ההזמה של הארגומנטים המכפישים את ישראל יינתן ביטוי מחודד למעלליו של העיתון האמריקני הנחשב, הניו-יורק טיימס, במגמה אנטי-ישראלית - עד כדי הוצאת דיבתה של ישראל על-ידי פרסום כוזב כהמחשה לטענת ה"הרעבה", באמצעות תמונה שאינה קשורה לאירוע, ואחר-כך סוג של התנצלות בקול דממה דקה.