ב-9 בנובמבר 2022, פרסמה ענת קם, עורכת במדור הדעות בעיתון הארץ, מאמר שכותרתו: "הגנרלים יצטרכו להציל את ישראל מעצמה". בכותרת המשנה נכתב: "הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט. מול הפוטנציאל של הממשלה המסתמנת, ייתכן שתידרש התגייסות של מערכת הביטחון כדי להגן על ישראל מעצמה".

להלן קטעים מהמאמר:

ב–2015 שודרו הקלטות של אהוד ברק, שסיפר שכאשר היה שר הביטחון בממשלת נתניהו של תחילת העשור הקודם, השניים הסכימו על תקיפה באירן, והרמטכ"ל גבי אשכנזי, השר לעניינים אסטרטגיים משה בוגי יעלון ושר האוצר יובל שטייניץ התנגדו. למתנגדים אלה הצטרף ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שפעם אחר פעם, בחדרים סגורים ופתוחים, הביע התנגדות לתקיפה; גם מחליפו של אשכנזי כרמטכ"ל, בני גנץ, התנגד לה - לפחות בתזמון שבו הוצעה אז - וכך גם ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, שהשתלח באהוד ברק ובבנימין נתניהו. השניים הבינו שאין להם פרטנרים לתקיפה מתוך המערכת, והיא בסוף לא יצאה לפועל. זו כנראה לא הייתה הפעם האחרונה שמערכת הביטחון בכלל וצה"ל בפרט התגלו כמבוגרים האחראים מול שאיפותיהם של פוליטיקאים גחמניים במקרה הטוב וצמאי דם במקרה הרע. ואל מול הפוטנציאל של הממשלה המסתמנת, ייתכן שתידרש פעם נוספת התגייסות של מערכת הביטחון כדי להגן על ישראל מעצמה. לא מן הנמנע שתחת הממשלה הקרובה תוכניות התקיפה באירן יוחיו ויעודכנו. [...] מלבד חזיתות החוץ, ישנה גם חזית הפנים. בואו נדמיין שהשר לביטחון פנים המסתמן מחליט להילחם באלימות ובפשע בחברה הערבית באמצעות השבת הממשל הצבאי לערים הערביות. [...] במערכת חינוך שבה אפילו הקו הירוק הוא מושג מוקצה, לא נוכל לצפות שמתגייסי השנה-שנתיים הקרובות יידעו מה היא פקודה בלתי חוקית בעליל, ובקרוב גם לא יהיה בית משפט שיעמוד בדרכם של מחרחרי המלחמה ופשעיה. ביום פקודה לא נוכל לסמוך על סירוב גורף למלא אותה. תמיד יימצא הטייס שיתקוף והמ"מ שיפקוד על חייליו לירות על מפירי עוצר. הפתרון נמצא אצל ראשי המערכת: עליכם ללמוד מגיבורי האי-תקיפה ההיא, אלה שמנעו בגופם את הסתבכותנו בהרפתקה באירן, ולהגיד "עד כאן". גם מול יוזמות החוץ וגם מול יוזמות הפנים. על-רקע התבטלותו המסתמנת של בג"ץ, ובזמן שהאופוזיציה תעסוק בקרבות פנים-מחנאיים על האחריות להפסד בבחירות, ייתכן שראשי מערכת הביטחון יצטרכו להתייצב, וכגנרלים ממדינת עולם שלישי להציל את ישראל מהדיקטטורים שמעוניינים להחריבה. [סימוכין1] מאי 2016 – מאמר בעיתון הארץ: "כאשר הממשלה מאמצת ומטפחת ערכים שהנהגת הצבא רואה בהם איום על קיומה של המדינה... הנהגת הצבא תצטרך להחליט מה הוא האיום האולטימטיבי על ביטחונה וקיומה של המדינה: אלפי טילים ופלשתינים סכינאים, או ממשלה... שמאיימת לטרוף את ערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית". [סימוכין2] חצי שנה לפני מתקפת שבעה באוקטובר – אלוף (מיל.) גיא צור: "שרלטניהוא [נתניהו] אין אחדות ולא יהיה לך צבא; אם תחוקק את חוקי הדיקטטורה אני צופה ממה שאני שומע מכל המפקדים ברמות השונות, אפילו בסדיר, יודיעו לך שוב מפקדי צה"ל רבים שהם לא ישרתו צבא של מלך; אז בבקשה תתחיל לגייס צבא שכירים". [סימוכין3] פחות מחודשיים לפני מתקפת שבעה באוקטובר – מאמר בעיתון חמאס: ישראל על סף "הפיכה צבאית", המנוהלת על-ידי גנרלים בדימוס השולטים בפועל בצבא, במיוחד בטייסים וביחידות המיוחדות, ומטרתם "לנטרל כל מהלך החושף את ההגמוניה שלהם לסכנה". [סימוכין4] שבעה חודשים לפני מתקפת שבעה באוקטובר – אהוד ברק: נתניהו אינו יכול לשלוט בטייסים; אם יפרוץ עימות כולל עם חיזבאללה או חמאס, הטייסים ולוחמי הסייבר יחזרו מיד ליחידותיהם, "אבל, בינתיים כאשר אין מלחמה אמיתית [real war]" הם דורשים לבטל את כל הצעות החוק שעברו בקריאה ראשונה ושנייה בכנסת. [סימוכין5] קטעים מדברי שקמה ברסלר ב-2023: "הצבא הוא שלנו; שר ביטחון בלי צבא; לאורך זמן, צבאות של דיקטטורות מפסידים; אנשים בעלי ערכים ומוסר לא ישרתו דיקטטורה. זה מנוגד ל-דנ"א היהודי הציוני; לא מפחיד אותי לדבר על מלחמת אחים"; [ציטוט הודעת יוצאי המ"מ:] "ספוילר: בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא". [סימוכין6] שלושה חודשים וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - האלוף (במיל.) נעם תיבון: "הטייסים, הגיבורים שלנו, שכבר אמרו מזמן: ‘אנחנו בשביל דיקטטורה לא נטוס לאירן’ [לתקוף את מתקני הגרעין], הם הגיבורים האמיתיים". [סימוכין7] שלושה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - אתר חדשות של הממשל האירני מצטט את אלון בן דוד, האלופים (מיל.) יצחק בריק ונועם תיבון והתקשורת הישראלית, בדיווח לפיו כשירות חיל-האוויר מתדרדרת לכדי אי-מוכנות למלחמת פתע בגין הפסקת ההתנדבות למילואים, וכי מדיניות הממשלה "הצליחה לפרק את הצבא". [סימוכין8]