שמות המציגים לפי א.ב. הם: אריה ברקוביץ, אורית טוכמן, אורן מרטן, איה סריג, אלכס קרמר, בתיה רוזנק, ג'וזיאן ונונו, דיויד אייזקס, דפנה אלכסנדרוני, חיה שפס-אבטליון, יעל בוכמן-אטאס,מיכל ברנע, מריאנה רישקאדו, נאוה רון, עדי ט. הופמן, עתליה שח, רתם רשף, שיר זלצמן, שירה מילס, שמעון אבני, תמרי אבגר. ישנם פסלים, עבודת קרמיקה, מיצבים, ציורים בטכניקות שונות ביניהן: מים, דיו, שמן, טכניקה מעורבת "מן המוכן", ועוד. יש ייצוגים של סוגי מופשט שונים: חומרי, הבעתי, גאומטרי, לירי, מושגי ועוד. מבחינה תמאטית חלק מהאמנים בחרו לתת שם לעבודתם ובכך להדגיש את נקודת המוצא שלהם ומה שהעסיק אותם לפני והמהלך היצירה. רוב האמנים שעבודותיהם נבחרו להיות מוצגות בתערוכה, בחרו בשם "ללא כותרת", מושג המאפשר יותר מרחב קליטה ואינטרפרטציה למתבונן. האומנים שנתנו שם התייחסו למראות גאוגרפיים (עבודה גדולת ממדים של יעל בוברמן-אטאס, "פני האדמה". גרפיטי על פי.וי.סי, 2023.). התייחסות לאירועי אוקטובר (תמרי אבגר, מסידרת "אוקטובר 23. פסטל, שמן, דיו ומים על נייר, 2023, ו" ממש לפני התבהרות" פסטל, שמן, דיו, מים, גואש על ניר, 2024). התייחסויות רגשיות (נאוה רון" צער משאיר סימנים". עירוב טכניקות, 2022).

אחד השילובים הלא שגרתיים נראה בעבודתה של מריאנה רישקאדו, "ללא כותרת", העשויה מעץ, מתכת, גומי מוקצף, חוט ומשקולת דיג, 2019. ראויות לציון העבודות עם הדגש על חומריות בהן עירוב הצבעים בעלי הפקטורה השונה והחומרים השונים ולעיתים הלא שגרתיים שיצרו גוף עבודות מרהיבות, דשנות, ומרגשות. ( לדוגמה: אורית טוכמן, ללא כותרת,שמן, 2025, בתיה רוזנק, רדי מייד מכסה עגול חלוד, 2023, ו"ללא כותרת", אדמה, דבק, שעווה, 2025).

אשליה אופטית מעניינת נוצרת בעבודה של אורית טוכמן " ללא כותרת", עירוב טכניקות 2025. בעבודה זו יש סיפור בתוך סיפור. מסגרת פנימית ועליה שני כתמי צבע דשנים המחברים אותה מבחינה אופטית, כמו ניירות דבק לציור גדול יותר. הדגם המופשט המצויר עבור בתנופה שובבה מהציור הפנימי לחיצוני. (ראה דימוי). בתערוכה שילוב מקורי של עבודות המראות שמץ מהמעיין הבלתי נדלה של אומנות עמוקה, עשירה ומעוררת רגשית ואינטלקטואלית.