טייק קצת מורכב אבל בואו: אין הצדקה להתפטרות של הרמטכ"ל על-רקע אי-הסכמה עם הדרג המדיני, כל עוד לא מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל (נניח, טרנספר). כיבוש עזה היא פקודה מחורבנת, לא בלתי חוקית להבנתי. מאידך-גיסא, יש הצדקה למחאה ארצית דרמטית, שתגרום לליל גלנט להיראות כמו חזרה ראשונה.
מבחינת כמות המשתתפים, סוג המשתתפים (כל חברי הכנסת של האופוזיציה, ראשי המשק, הוועדים, הכל) וההיקף (כל עוד נידרש, ולא לילה אחד). כי מהלך כזה, מעבר לגזר הדין מוות שהוא גוזר על החטופים, פירושו הקרבה סופית של ניצחון טקטי רב גזרתי על מזבח חלומות הכיבוש, גירוש וסיפוח של הסמוטריצ׳ים.
זאת, תוך שעבוד המדינה לנזק ביטחוני ארוך שנים, נטל כלכלי אדיר, קרע פנימי עד כדי מלחמת אזרחים על-מלא והדרדרות דיפלומטית ומשפטית שתהפוך כל ישראלי לפושע מלחמה בפרוקסי, בעיני העולם ואף בעיני שותפות ובנות ברית במזה"ת ובאירופה. זה מהלך שפירושו ברירת שמשון: הכרעת הפלשתינים והישראלים גם יחד.
כאן חוזרים לרמטכ"ל: התפטרות שלו לא מוצדקת במובן הטכני האמור לעיל - אבל במובן האזרחי, זו כמעט חובה. מי שנתן 40 שנה מחייו לביטחון המדינה, וחושב שהממשלה פועלת ממניעים שלא רק אינם נכונים אלא פוגעים בביטחוננו, כאשר הפוליטיקה מתועדפת,
חייב להתפטר. אבל אין סיבה שיחכה אפילו עוד דקה.