לפני 80 שנים, ב-6 באוגוסט 1945, התרחש אירוע משנה סדרי עולם: ארה"ב הטילה פצצת אטום על הירושימה ביפן. הייתה זו הפעם הראשונה שפצצה כזו הוטלה על ריכוזי אוכלוסייה וגרמה להרג והרס שלא נודעו עד אז. כעבור שלושה ימים הטילו האמריקנים פצצה שנייה על נגסאקי וזירזו את כניעת היפנים ואת סיומה הפורמלי של מלחמת העולם השנייה. מאז ועד היום לא קרה כדבר הזה וארה"ב נותרה המדינה היחידה שהטילה פצצות גרעין בשעת מלחמה. מאות אלפי הקורבנות של שתי הפצצות הפכו לסמל במאבק העולמי נגד השימוש באטום כנשק מלחמתי.
ואולם, בעולם כמעט ולא זוכרים כי הקורבנות הגרעיניים הראשונים לא היו בהירושימה ואלה נשכחו בתהום הנשייה. זה קרה שלושה שבועות לפני כן, ב-16 ביולי, כשנערך הניסוי היחיד של הפצצה בטרם הטלתה במדבר ניו מקסיקו באתר שכונה "טריניטי". הניסוי היה סיומו של פרויקט מנהטן לפיתוח הפצצה, שלאורך שנות המלחמה אפפה אותו חשאיות מוחלטת. האתר נבחר בשל ההבחנה כי הוא מרוחק ממקום ריכוזי אוכלוסייה למרות שמאות חיו באזורים שהיו קרובים כ-40 ק"מ לאתר ועשרות אלפים חיו במרחקים עד 100 ק"מ.
הפצצה פוצצה ברומו של מגדל ייעודי בגובה כ-30 מטרים בשעה 05:29 לפנות בוקר. באותו זמן במרחק של כ-60 ק"מ משם נמצאה במחנה קמפינג ליד פלגי נהר קבוצה של בנות 13. ביניהן אחת ברברה קנט שתספר את שאירע. לשמע הפיצוץ שהבנות חשבו כי מקורו במחמם המים, מיהרו הבנות לצאת החוצה. הן ציפו לחשכה אבל לנגד עיניהן נגלה הבזק אור נדיר בעוצמתו כמו של עשרות שמשות. אחר-הצהריים. בהיותן במגוריהן הן שמו לב שממעל נופלים פתיתים לבנים. המחשבה הראשונה הייתה כי זה שלג ביולי. הן מיהרו לקפוץ למימי הנהר ועלזו ללקוט את הפתיתים, לטעום מהם ולמרוח על הפנים. "אבל במקום שזה יהיה קר כמו שלג, זה היה חם. חשבנו שזה חם כי היה קיץ. היינו רק בנות 13." בהגיעה לגיל 30 ברברה קנט תישאר היחידה בין חברותיה והיא גם תאריך חיים למרות שלאורך חייה פקדו אותה מחלות סרטן שונות.
עקב החשאיות המוחלטת שום גורם ממשלתי לא הזהיר את האוכלוסייה לא לפני ולא אחרי הפיצוץ, ולא ננקטו אמצעי זהירות כלשהם כולל פינויים. בתוך ימים לאחר הניסוי הנשורת הרדיואקטיבית התפשטה למדינות המערב התיכון ואף לחוף המזרחי של ארה"ב. נפגעי טריניטי ילמדו על מה שעבר עליהם רק עם היוודע הפצצת הירושימה.
בשטחים נרחבים בניו מקסיקו זוהמו הקרקע, מקורות מים, גידולי חקלאות ובשרם של בעלי חיים. כאשר בקהילות החלו לדווח על התפרצויות של מחלות ממאירות, מומי לידה ומחלות אחרות, הרשויות המשיכו לטעון לאורך שנים כי לא נשקפה כל סכנה לתושבים ולמרות כל התופעות האמורות שפגעו גם בצאצאים הם לא נענו לפניות להכיר בנפגעים ולספק להם טיפול רפואי. הם יהיו הראשונים שיזכו להיקרא Downwinders כי חיו קרוב או בכיוון הרוח מאתר הניסוי. מספרם המדויק של הקורבנות לא נקבע מעולם והכינוי הפך לתעודת זיהויים. עם השנים יזוהו כך גם אחרים שחיו ליד אתרי הניסויים הגרעיניים.
מבחינת נפגעי טריניטי לזיהוי לא הייתה כל משמעות מועילה. לאורך עשרות שנים הממשל לא הכיר בהם ולא סייע בידם למרות שמדובר היה ברובה באוכלוסייה קשת יום וחסרי יכולות כספיות לממן טיפולים רפואיים או אפשרויות לתעסוקה. הגיעו הדברים לידי כך שבשנת 1990 חוקק הקונגרס את חוק הפיצוי לחשיפה לקרינה שלא כלל אותם! החוק התייחס רק למי שנחשפו לקרינה במכרות אורניום ולניסויים גרעיניים באטמוספרה. בשנים 1957-51 ארה"ב ערכה מאות ניסויים כאלה במדבר נבדה, צפונית ללאס וגאס. אלה יופסקו בהסכם ראשון מסוגו עם בריה"מ בשנת 1963.
ב-2011 אישר הסנאט פה אחד את 27 בינואר כיום הזיכרון הלאומי ל-Downwinders בהתייחסות מפורשת לנפגעים בנבדה. ב-2022 האריך הקונגרס לשנתיים את המועד שאפשר להם לקבל פיצויים לפי חוק החשיפה לקרינה. וכך, למרות היותם הראשונים שנחשפו לקרינה רדיואקטיביות נפגעי טריניטי לא 'נספרו' בכל האמור בפיצויים ותמיכה אחרת. הנימוק הפורמלי לאורך כל השנים היה כי לא נמצאה "עדות מדעית" או הכרה פדרלית בזמן אמת לפגיעותם.
בשנתיים האחרונות הסנאט העביר תיקונים לחוק החשיפה שיכלול גם את צאצאי נפגעי טריניטי אלא שבית הנבחרים עיכב אותם מסיבות פוליטיות ותקציביות. לפני כחודש, 80 שנים אחרי, האריך הקונגרס את חוק הפיצויים והרחיב את הקריטריונים לזכאויות על פיו. אולי עכשיו יבוא התיקון המיוחל.
וגם זאת ראוי לדעת: הנשורת הרדיואקטיבית בהירושימה הייתה פחותה הרבה יותר מזו בטריניטי. הסיבה נעוצה בכך שהפיצוץ בהירושימה בוצע באוויר בהטלה ממטוס ולכן צומצמה כמות הנשורת שהגיעה לקרקע. בטריניטי ובניסויים רבים לאורך עשרות השנים שבוצעו קרוב לפני הקרקע, נוצרה הנשורת הגדולה כתוצאה מהחום העצום שיצר הפיצוץ וגרם להתכה ולהתאדות פני הקרקע וכל המצוי מעליה, עלייתם לאטמוספירה בענן הפטרייה, התקררותם והתלכדותם לחלקיקים רדיואקטיביים ונשירתם חזרה לקרקע וזיהומה. רק בשנת 1953 יוכרז המרחב סביב טריניטי כנקי מהזיהום הרדיואקטיבי.