מדיניות הממשלה ביחס לעזה חייבת לקחת בחשבון את ההשפעות של כל החלטה על המעמד של ישראל בקרב בעלות הברית המסורתיות שלה. המעמד הזה הוא מקור עוצמה לאומי ואסור לשחוק אותו, ודאי ללא סיבה מוצדקת.
עמוד השער של "האקונומיסט" השבוע מספק אינדיקציה להדרדרות במעמדה של ישראל. הביקורת שלו על מדיניות הפעלת הכוח של ישראל מאמצת טענות קשות על הפרות חוק והעמדה הישראלית בסוגיה כבר לא זוכה לתהודה. האקונומיסט הוא מגזין ידידותי שתמך בישראל באופן נחרץ אחרי טבח 7 באוקטובר. אומנם הוא היה ביקורתי מעת לעת מאז פרוץ המלחמה אך הסיקור השבוע הוא בהחלט נקודת שפל.
גם קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שנבחר לאחרונה לתפקידו כידיד ישראל, הכריז שהוא מתכוון להחיל אמברגו נשק חלקי על ישראל. כאשר אינדיקציות כאלה זורמות אלינו מגורמים ידידותיים ברחבי העולם זה משהו שחייב להילקח בחשבון.
הגיע הזמן לעצור את המלחמה; להחזיר את החטופים; לשקם את צה''ל ואת המעמד הבינלאומי שלנו, תוך שאנו מגבשים אסטרטגיה מחודשת להבסת חמאס ולייצוב האזור.