כנראה שאין בעולם עורך דין כמו עמית חדד. האיש שנראה עסוק עד מעל לראש, יכול להיקרא בלי היסוס "צובר התיקים" המפורסם ביותר בישראל. ואז, לפתע, בית המשפט, שעדיין מתפקד כגוף עצמאי, מודיע על החלטה מרעידה: לחקור את בנימין נתניהו, החל מנובמבר, ארבעה ימים בשבוע. (רק הצירוף של המילה נובמבר ליד הספרה 4 מספיק כדי להרעיד את אמות הסיפים).
תחילה אף התקבלה החלטה אמיצה לא פחות: נתניהו ייחקר שלושה ימים בשבוע, והנאשמים האחרים, יום אחד בשבוע. אבל מהר מאוד, במקומות הגבוהים, התגבשה כנראה התנגדות. אפשר כבר לנחש שבנובמבר לא יישאר אפילו יום חקירה אחד, כי הרי יהיה צורך "להשלים את המשימה", להרוס את חורבות עזה עד דוק, ולהכניע סופית את חמאס, באותה "נחישות" המיושמת מאז 7 באוקטובר, יום אחרי יום.
כל ההתנהלות הזו סביב המשפט נועדה, כך נדמה, להקטין את השופטים, אלה שאזרו אומץ, סגרו עיניים ואוזניים, ואמרו סוף-סוף את מה שהיה צריך להיאמר כבר לפני שנים. אבל בישראל כמו בישראל, הגיע זמן חדד. אין לי ספק, שהוא ורק הוא יהיה בסופו של דבר הקובע.