ב-10 באוקטובר 2011, פרסמתי באתר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מאמר שכותרתו "חוק פלשתיני המונע ויתור כלשהו על זכות השיבה אושר על-ידי אבו מאזן". [סימוכין1]. להלן המאמר: בקרב פוליטיקאים, חוקרים, עיתונאים, פרשנים ובציבור בכלל קיים ויכוח ארוך ימים בנוגע לאסטרטגיה המדינית הפלשתינית ולאפשרות להסדר מדיני עם ישראל ליישוב הסכסוך. בדיון הציבורי נטען לא אחת, כי הרשות הפלשתינית מציגה עמדות נוקשות במו"מ מסיבות טקטיות בלבד ול"צורכי פנים", וברגע האמת כאשר תובא טיוטת הסדר מדיני לאישור, תסכים ההנהגה הפלשתינית לוותר על תביעתה לשיבת חמישה מיליון (ויש טוענים שבעה מיליון) הפליטים הפלשתינים וצאצאיהם לשטח מדינת ישראל. אחרים טוענים, כי בצד הפלשתיני קיים קונצנזוס בלתי מתפשר על תביעת השיבה של הפליטים וכי לאחר נסיגה ישראלית לקווי 67' הם ימשיכו את המאבק נגד ישראל בדרישה לממש את "זכות השיבה", שמשמעותה בפועל היא פינוי תל אביב, חיפה וירושלים (וישובים רבים נוספים) מהתושבים היהודים לצורך קליטת הפליטים וחיסולה בפועל של מדינת ישראל. עמדת ארגון פתח, אש"ף והרשות הפלשתינית בנוגע לזכות השיבה נותחה בהרחבה במסמך: "בעיית הפליטים - התרחיש הסביר "ביום שאחרי" קבלת העצמאות הפלשתינית". [סימוכין2] המחויבות הפלשתינית למימושה של "זכות השיבה" עוגנה בחוק שאושר על-ידי ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בשנת 2008. הוראות אלו אינן מעניקות כל גמישות לנושא ונותן הפלשתיני לשנות ולו פסיק בתביעת השיבה של הפליטים ל"פלשתין ההיסטורית" ולפיצויים מישראל על הנזקים שנגרמו להם לאורך השנים. להבנה לאשורה של האסטרטגיה המדינית הפלשתינית חשיבות עליונה לצורך גיבוש המדיניות הישראלית בסוגיה הפלשתינית ולמרחב התמרון המדיני והביטחוני העומד בפני ישראל. מצ"ב תרגום חוק זכות השיבה שאושר על-ידי הפרלמנט הפלשתיני וראש הרשות הפלשתינית. "חוק זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים" מספר (1) לשנת 2008 ראש הוועד הפועל של אש"ף נשיא הרשות הלאומית הפלשתינית לאחר עיון בחוק היסוד ובתיקוניו, ובפרט בסעיף 41 בו; לאחר העיון בתקנון הפנימי של המועצה המחוקקת, ובפרט סעיף 71 בו; בהסתמך על החלטות המועצה המחוקקת בישיבתה ב-22 בנובמבר 2007, לאחר העיון במסמך ההעברה [של החוק] מטעם המועצה המחוקקת לנשיא הרשות הלאומית הפלשתינית מ-8 בדצמבר 2007 ובשם העם הערבי הפלשתיני פרסמנו את החוק הבא: סעיף 1 הגדרות משמעות המילים והביטויים הבאים המופיעים בחוק זה כרשום מטה, כל עוד ההקשר אינו סותר זאת. הפליט הפלשתיני: כל פלשתיני אשר הכיבוש הציוני מנע או מונע ממנו ו/או מצאצאיו שהות קבע בישוב המקורי שלו בפלשתין ההיסטורית, ו[מונע ממנו] לקבל את מלוא זכויות האזרחות בה [בפלשתין ההיסטורית], ללא קשר לתאריך בו נשללה ממנו זכות זו, לדרך שלילתה [של זכות זו], [לאופן] ההגירה, העקירה, הגירוש, ההגליה, ההיעדרות, ההתאזרחות, המניעה [של מימוש הזכות], או שימוש בכל אמצעי ששולל את זכותו לשיבה. זכות השיבה של הפליט הפלשתיני: זו זכות שיבת הפליטים הנמצאים בתוך ומחוץ לפלשתין אל בתיהם, רכושם וזכויותיהם בכל חלק של פלשתין ההיסטורית, ומתן פיצוי להם על כל נזקי עגמת הנפש והנזקים החומריים שהיו, עודם ויהיו מנת חלקם [של הפליטים] וצאצאיהם ו/או [נזקים] ברכושם, בבתיהם ובזכויותיהם [שחלו] באופן ישיר או עקיף כתוצאה מהפיכתם לפליטים ועד לשיבה. סעיף 2 זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים לבתיהם ולרכושם ומתן פיצוי להם על הסבל שהיה מנת חלקם היא זכות יסודית ומקודשת שאינה נתונה למקח וממכר או להמרה, ולא יחולו עליה הפעלת שיקול דעת [לשינוי משמעותה], פרשנות או משאל עם. סעיף 3 זכות השיבה היא זכות טבעית אישית, קיבוצית, אזרחית, פוליטית העוברת מאב לבן ואינה מתבטלת עם חלוף הזמן או באמצעות חתימה על הסכם כלשהו, ולא ניתן לבטלה או לוותר על היבט כלשהו בה. סעיף 4 א. הכיבוש הציוני נושא בכל האחריות המדינית, החוקית, ההומניטרית והמוסרית לסבל של העם הפלשתיני ועל אי-ההכרה בזכותו להגדרה עצמית. ב. בריטניה נושאת באחריות ההיסטורית לסבלו של העם הפלשתיני. ג. הקהילה הבינלאומית נושאת באחריות המלאה להסיר את סבלו של העם הפלשתיני ולשים לה קץ. ד. לפלשתינים זכות לתבוע משפטית את הכיבוש הציוני וכל מי שגרם סבל לעם הפלשתיני ולדרוש פיצוי על הנזקים החומריים ונזקי עגמת הנפש שנגרמו להם. סעיף 5 אסור ליישב את הפליטים הפלשתינים או לעקור אותם [ממקומם] כחלופה לזכות השיבה. סעיף 6 הפועל בניגוד להוראות חוק זה ייחשב כמבצע פשע של בגידה חמורה ויחולו עליו כל העונשים הפליליים והאזרחיים שנקבעו לפשע זה. סעיף 7 הסותר הוראות חוק זה נחשב בטל ומבוטל, וכל חקיקה או הסכם שיגרע מזכות השיבה או עומד בסתירה להוראות חוק זה ייחשב בטל ומבוטל. סעיף 8 על כל הגורמים הנוגעים בדבר, כל אחד בתחום הרלוונטי לו, ליישם את הוראות חוק זה, ולפעול על פיו החל ממועד פרסומו ברשומות. פורסם בתאריך 8 בינואר 2008 29 בחודש ד'ו אל-חיג'ה לשנת 1429 להיג'רה מחמוד עבאס יו"ר הוועד הפועל של אש"ף נשיא הרשות הלאומית הפלשתינית" [סימוכין3]