אנחנו נמצאים בימים, שחברים ברשות המחוקקת קוראים קריאת תיגר בוטה וגסת רוח על הרשות השופטת. הברכה היא מילת המפתח בפרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה". הקללה והגידוף הן מילים, שהפרשה מבקשת להוציאן ממרחבי השיח בחברתנו, ואילו כיום חברי כנסת ושרים אימצו לשיח הישראלי את הקללות והגידופים בשפה הבוטה ביותר ועם מנות גדושות של גסות רוח כלפי הרשות השופטת. פרשת "רְאֵה", הפרשה הרביעית בספר דברים מתמקדת בשלל מצוות אותן יהיה חייב עם ישראל לקיים בארץ המובטחת, אליה הוא שם פעמיו. השקידה על קיום המצוות מבטיחה ברכה לתושבי הארץ, מבטיחה שפע ברכות למקדשי הערכים המוסריים. אי-קיומן של המצוות סולל את הדרך המצערת והכאובה לעברם של הקללה והאסונות שיבואו בעקבותיה. הברכה היא מילת מפתח בפרשה שלנו, פרשת "ראה", ובכך הברכה ממשיכה את מסלול חייה מסיפור הבריאה. הבריאה נעשתה לתכלית אחת ויחידה - ליישם רק את הטוב הַמְּבֹרָךְ. הברכה היא מילת מפתח גם בחייו של אברהם, אבי האומה שלנו - "וְאֶעֶשְׁךָ לְגוֹי גָּדוֹל... וֶהֱיֵה בְּרָכָה וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (בראשית, פרק י"ב, פס' ב'-ג'). הקללה תחול על ראשי שונאיו של אברהם, ואילו הוא אברהם יְבֹרָךְ וישמש מקור ברכה לרבים - "הַבְּרָכָה אַחַת הִיא אַחַת לְךָ אָבִי בְּרָכֵנִי גָּם אֲנִי. (שם פרק כ"ז, פסוק ל"ח). אנחנו בעיצומו של מסע החובק התפתחות ומעבר ממשפחת האבות למשפחה לאומית לעם ישראל, היוצא ממצרים לחיים לאומיים בארץ ישראל, לחיים לאומיים עדויים בברכה - "מְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ וְאוֹרְרֶיךָ אָרוּר" (במדבר, פרק כ"ד פסוק ט'). הברכה והקללה הן נושא מרכזי והן למעשה נדבך חשוב ומרכזי בפרשת השבוע ובמיוחד בספר דברים, השעון על התפיסה המקראית המקודשת "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהֶיךָ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהָיָה אִם לֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהֶיךָ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת". מכאן אני מעלה תהיות לימינו אנו. האם השמעת דברי נאצה מצד ראש ממשלה ושרים מכובדים בממשלת ישראל הנוכחית כלפי הרשות השופטת שלנו עשויה להביא ברכה, או שהיא עלולה להביא עימה את כל המטענים הכאובים הטמונים בקללה. ואני מעלה את החשש, שדברי הנאצה ברשות השופטת לא יפרסו בארצנו מרבדים מוסריים ואנושיים יותר. לצערי, המרבדים הערכיים שנותרו יהיו מוכתמים, ונשקפת סכנה שיהיו מדממים מאימת האלימות של המקללים והמגדפים. דברי הנאצה ברשות השופטת לא יפרסו בארצנו מרבדים מוסריים ואנושיים יפים ונאים מעולם הברכה, אלא הם יטמינו בחיינו, במדינה היקרה לנו, רק את רעלי הנאצה מעולם הקללה. אודה, שאני חושש מאימת הרעל, שישטוף את חיינו במדינה היקרה לנו, כתוצאה מההתקפות הבוטות וגסות הרוח נגד הרשות השופטת במדינת ישראל. פרשת השבוע, פרשת "ראה", מקדשת את המצוות ואת הברכות, שתבאנה בעקבות מימוש המצוות, עליהן יושתתו החיים בארצנו. מצער, שהמגדפים לא נתנו דעתם, שלגחך את הרשות השופטת בארצנו סותר את ערכי פרשת השבוע. יתרה מזאת לגחך את הרשות השופטת טומן בחובו עתיד מקולל ולא עתיד מבורך. חבל שרוב דמוקרטי עלה על שרטון, הרומס את עולם הערכים, שעשוי היה להביא לחיינו רק את הברכה.