כרגיל רוב הישראלים הסתובבו חמורי סבר כפסימיים. הם והביביסטים ביחד סברו שמעטים בלבד יבואו להפגנה למען שחרור החטופים. כשפתחו את המהדורות באותו ערב נוכחו עד כמה טעו. כל הדיבורים שהאומה עייפה ואין לה כבר כוח התמוטטו. הכיכר הייתה מלאה ונתניהו הבין היטב מה משמעות הדבר. זאת הייתה הפגנת נצחון גדולה.
הבה נחזור אל ההתחלה - לאורך כל המלחמה ביביסטים ואנטי ביביסטים התנבאו בלשון פסימית. כשנשבעתי להם שמבחינה צבאית זה יסתיים בנצחון מזהיר הם התייחסו בבוז. לא נחזור עכשיו לימים הנוראים של הפסימיות וגם לא נחזור על הימים הנוראים של הדכדוך.
עתה, כשאנו עומדים על סף סיום המלחמה ושבהרי אירן חוסל הגרעין הנורא אני יודע שבנינו ובנותינו לא יהיו נתונים לאיום גרעיני כל ימי חייהם. מישהו אמר לי שזה גם הישג של בנימין נתניהו וזה נכון, ואני אומר "תנו לקיסר את אשר לקיסר".
אני מעביר לעיני את כל נכדינו ונכדותינו ואומר מאושר שאני יודע שלעולם הם לא יהיו נתונים לאיום של נשק גרעיני כל ימי חייהם. לא אכנס כעת לדיון אבל אפילו הפסימיסטים נאלצים להודות באמירה זו. אמשיך להאבק על חיי, אבל אני יודע שברגע שיגיע יומי אוכל להגיד שאנחנו דור שהולך לעולמו בכבוד רב.