ב-7 באפריל 2024, אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, ניתח את כישלון המודיעין להתריע על מתקפת שבעה באוקטובר 2023 בהרצאה שנשאה את הכותרת "האם הכישלון המודיעיני היה בלתי נמנע?". להלן תוכן ההרצאה: קודם כל, המשימה של המודיעין היא להביא התרעה בראש ובראשונה מפני איומים. כל הכבוד לכל הגישות שהן, יש פה כישלון נורא, ומרגע שנודע שיש לנו את המידע העמוק, שזה כבוד לאיסוף, אז מה שהיה צריך לעשות זה לבנות התרעה שתאפשר לדרג המדיני ולדרג הצבאי הבכיר לנקוט צעדים הדרושים, ואם לא הביאו לו את הערכה הנכונה, אז זה כישלון, ובזה אנחנו צריכים להתמקד. הדבר היחיד שחמאס עשה לנו הנחה, שאותו כישלון ב-6 באוקטובר [1973] קרה [ב] 06:29 דקות ב-7 באוקטובר [2023], אבל זה בדיוק אותו דבר. עכשיו, האם זאת התקפת טרור, שזה סוג אחד של מודיעין וטיפול בו, או זה התקפה צבאית. אני מבקש לחלוק איתכם, לפחות את מסקנתי, זאת התקפה צבאית לכל דבר. והיה לנו זמן ארוך מאוד את התוכנית המקורית. ומה שצריך לבדוק, לא ועדת חקירה, כי אני כבר לא בטוח שתהיה ועדת חקירה, אלא צריך לבדוק את זה דחוף, וזה לא יכול להיות להיבדק על-ידי המודיעין, מה קרה פה שהתוכנית השלמה שהייתה בידינו לא הפכה למודל התרעה ולסימנים מעידים? בעיקרון המודיעין נחלק לשני עמודי תווך. יכולות של האויב, אני לא יכול אפילו לתת אגרוף למישהו אם אני לא מושך את היד אחורה, וכוונות. כשכוונות רעות משתלבות עם יכולות מאיימות, זה התרעה. ולכל בניית יכולות מאיימות, יש סימנים מעידים. לפחות בדיעבד מכירים בהם. לא תמיד בזמן אמת. כאן במקרה הנוכחי היה כישלון מזעזע, צריך לקרוא לילד בשמו, וצריך למצוא לזה פתרון מהיר. אני נגד באופן מוחלט למה שאמר פה [ראש אגף המודיעין לשעבר] תמיר הימן, שימצאו איזשהו גוף. אני לא רואה אף פעם איזשהו גוף לוקח את משימת ההתרעה. מי שלוקח אותה תמיד זה אמ"ן [אגף המודיעין], ומי שישלם זה תמיד אמ"ן, ומאחר שאמ"ן הוא גוף מרכזי עם מסורת ארוכה, גם של הצלחות וגם כישלונות, אני לא רואה כאן מישהו מתנדב לקחת. אחרת, איפה הפלורליזם פה? הרי לפי ועדת אגרנט [שחקרה את מחדל מלחמת יום הכיפורים], המוסד היה צריך להתריע, השב"כ היה צריך להתריע, כולם היו באותה דעה, בסוף מי שילך זה רק אגף המודיעין. עכשיו, הכישלון עצמו, תראו ביום כיפור [1973] יש לקט מודיעין מפורסם מ-30 בספטמבר 73, סעיפים, אם אני זוכר נכון זה כבר עבר קצת זמן, 1עד 39, זה הכנות ברורות, אופייניות להתקפה על ישראל, וסעיף 40 קובע, ואף על-פי כן לא תנוע. אין לזה שום היגיון, חוץ מהיבריס ושחצנות וביטול האויב. ראש הממשלה המנוח [יצחק] רבין, תמיד היה אומר לנו, לפחות במעמדים שאני הייתי נוכח, אתם אל תביאו לי את ההיגיון שלי, אתם אל תכפו את הגיונכם על האויב, תיכנסו לראש שלו ותביאו את ההיגיון של האויב. ותביאו גם את היכולות שלו. בקיצור, תביאו התרעת מודיעין. מה שהייתה פה, אין זמן לפרט את זה, יש פה כל מיני גישות. הגישה שאני ממליץ עליה, שהמודיעין לעולם לא יעסוק בעיצוב המציאות, כי אם אני אעסוק בעיצוב המציאות, תמיד אני אמצא מ"ד, שזה סימוכין למידע שיתמוך במה שאני רוצה לעשות. ולכן, מה שאתה צריך לעשות, זה דרך יכולות ודרך כוונות, לשלב אותם להתרעה. כשמיום שלי נודע כרח"ט [ראש חטיבת ה]מחקר, שלמערכת המודיעינית, לחטיבת המחקר, היה את המידע כולו, את כל התוכנית ואחרי זה [מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא] סינוואר עשה את כל האימונים, והוא גם רמז שמדובר בטופאן [طوفان - מבול], טופאן זה מבול, כלומר הוא כאילו אמר לנו, הוא לא נתן לנו את המידע הסודי, הוא לא ידע שיש לנו את המידע הסודי, אבל היה מעט פתרון בית ספר של הבחינה, מולו היה לנו את כל האימונים שהיו לנגד עינינו, התצפיתניות ראו, כל המערכת של סימנים מעידים, אני מתחיל לחשוד, אני לא יודע מה שאני אומר הוא נכון, שבכל מערך ההדרכה ובכל מערך המודיעין לא טיפלו בכלל בנושא הסימנים המעידים. עכשיו, יש גם דיבורים שפנו רק לקמ"ן [קצין המודיעין של] הפיקוד. עם כל הכבוד, האדם המרכזי מתחת לראש אמ"ן הוא רח"ט מחקר. רח"ט מחקר, אם ראש אמ"ן אומר לו, תבוא מחר לדיון ב-08:06, עם כומתה על הראש ונעליים מצוחצחות, הוא חייב לבוא בדיוק, אחרת הוא מפר את פקודות הצבא. הוא לא יכול להגיד לי מה להעריך כרח"ט מחקר. אם היה לי זמן, הייתי מפרט לכם את כל הניסיון העשיר, עשרות שנים. הוא לא יכול לומר מה ההערכה לרח"ט מחקר, בניגוד לטבע של הצבא, בניגוד לאופי של ההיררכיה, נותנים לו גישה ולכל האנשים, גישה ישירה לרמטכ"ל, לראש הממשלה, לשר הביטחון, ויכול להיות שראש אמ"ן, יש כאלה ראשי אמ"ן שהבינו את זה, למרות שהם באו עם ממערכות מסודרות, ויש כאלה אולי שלא. ראש אמ"ן ורח"ט מחקר מתייצבים ביחד בקבינט, ויכולים לתת הערכות הפוכות. עכשיו, ליבת העבודה של המודיעין זה האם צפויה מתקפה ופגיעה בביטחון הלאומי של ישראל או הרג אזרחים. מה שקרה כאן עם חמאס זאת התקפה צבאית לכל דבר עם כל הסימנים המעידים. לכן בגלל התוצאות של הכשל הזה, ובגלל שזו חזרה כמעט מדויקת על מה שהיה [לפני] 50 שנה [מלחמת יום הכיפורים], שחגגו את זה שזה לא יכול לחזור, אנחנו הגענו למצב שאסור שיקרה. אני מציע שלא יחפשו כל מיני חלופות באיזה מודיעין חיצוני. מי יעשה את זה? המל"ל [המועצה לביטחון לאומי], שהוא גוף חצי פוליטי? מי יעשה את זה? הפלורליזם המודיעיני, שגם לא עבד כאן. בסוף אמ"ן יש לו את התרבות וה-דנ"א לעשות את זה. ואם הוא נכשל, צריך להפיק את המסקנות המתבקשות. עכשיו, במודיעין הקימו גם מחלקת בקרה. התפיסות לגבי הבקרה היו שונות. לא אסקור את זה יותר מדי ארוך, בדקה אחת. היו כאלה מינויים שהיו גם פוטנציאל להגיע עד לרמה שרח"ט מחקר ואולי יותר מזה, והיו גם מינויים אחרים. רמ"ח [ראש מחלקת] בקרה הוא חיוני. הוא לא יכול להתחרות עם אמ"ן מחקר שהוא גוף הרבה יותר גדול, אבל הוא יכול לעודד את החשיבה הפלורליסטית כי אין מתאם אוטומטי בין היררכיה של דרגות להיררכיה של שכל, כי פשוט [קצין בדרגת] סגן יכול להיות יותר חכם ממני כי הוא נולד יותר חכם ממני, מה לעשות? זה מה שקורה לפעמים. ולכן רמ"ח בקרה צריכים לחזק את הגוף הזה, זה ברוח של ועדת אגרנט של [מלחמת] יום כיפור, בדם של אלפי לוחמים, ולראות האם בכלל מחלקת בקרה תפקדה. וגם לגבי האיפכא מסתברא. אם היה את המסמך המקורי, אז לפחות היו צריכים להציב איפכא מסתברא שאומרת, איפכא מסתברא, הכוונה היא שאתה נותן הערכה שאתה יודע שהיא לא נכונה, והמחקר צריך להוכיח שהיא נכונה, וחס וחלילה שהוא לא מוכיח. זה באמת כישלון, אבל עדיף שיהיה כישלון לפני שיש את המבחן האמיתי ולא בזמן [אמת]. לא היה פה שום דבר מהדברים האלה, הייתה אמונה, אני לא יודע איך, שהחמאס אחרי 'שומר חומות' [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס במאי 2021] נכשל, הכריזו על ניצחון, אבל למעשה החמאס סיכם את זה הפוך. אפשר היה להבין את זה בלי חומר מסווג. הסיכום שלהם היה, אם הצלחנו לעורר מהומות עם הערבים [בישראל], אולי עם יהודה ושומרון, אולי על-רקע דתי של ירושלים, אז אולי לא הצלחנו במלוא ההיקף, אבל אפשר לחזור על זה. ועוד אנחנו רואים ממסמכי שלל, שאולי יכולנו להשיג אותם קודם, שאפילו מזהים אצלנו גורמים פוליטיים שאתה יכול להישען עליהם כדי לקדם את הפרויקט, אצל אילנה דיין תרגמו את זה כתוכנית, אבל זה משרוע [مشروع] שזה פרויקט. זאת אומרת, הם כבר בנו על הכיוון הזה. זאת אומרת, היה פה גם כוונות, מה הכוונות של חמאס לגבי ישראל, זה במילה אחת שישראל לא תהיה. ומה היכולות שהם בנו? היה לנו את פתרון בית ספר, שבעצם לפי מה שפורסם ב-21 כבר היה אותו, ב-22 כבר הגיע אלינו, ולפחות היו צריכים לעשות תהליך חשיבתי, לראות אם הסימנים המעידים פועלים, שהם נובעים מיכולות, ולראות האם אין פה אפשרות של התרעה מרכזית לדבר שלא היה כמותו, התקפה צבאית מלאה, כולל הונאות וכולל כל מיני דברים שנוגעים לכל מיני פעילויות שהיו ושאני לא רוצה להיכנס עליהם. זה הכישלון הכי גדול שהיה בישראל. הוא גם לדעתי יותר חמור ממלחמת יום כיפורים, בוודאי על-פי התוצאות, והוא נובע מכך, ופה אני רוצה לציין את זה בצורה בולטת, יש מתח קבוע בין המודיעין לבין הדרג המדיני. דרג מדיני, לא משנה מיהו, יש לו לפעמים תיזה, מה צריך להשיג. אפשר לחבק את ערפאת כי הוא נחמד. מה לעשות הוא רב מרצחים. אני שהייתי רח"ט מחקר, גם התנשקתי עם ערפאת וגם המלצתי להרוג אותו. אני לא רואה בזה סתירה, במזרח התיכון זה שלם אחד, אין שום סתירה בין שני הדברים. מדוע? התרעה מודיעינית שלמה על-פי העקרונות שאמרתי. בסופו של דבר, כשאתה מסתכל על מה שהיה פה, התפיסה שראש הממשלה הוביל אותה, של לבנות את החמאס, זה הקומה השנייה של הכישלון, כאיזה מין יכולת לפצל את המערכת הפלשתינית, ואתה קונה אותו, ומשחד אותו, ומחליש אותו, היא מופרכת. תפקיד המודיעין, להגיד לו בכל הנימוס, לפי השיפוט המודיעיני שלנו, ויש לנו מידע רב ערך, מידע מדהים. ברגע שראיתי אותו אני מודה שהלב שלי הפסיק לפעום. ברגע שיש לך את כל התוכנית הזאת, צריך להתכונן לאפשרות הזאת. עכשיו, גם מפריע לי שבכל הדיבורים ובתקשורת, יכול להיות שאני טועה, מדברים על קמ"ן פיקוד הדרום ועל קמ"ן האוגדה [עזה] וכולי. בעיניי, האחראי העליון במודיעין הוא רח"ט מחקר, למרות שראש אמ"ן הוא האחראי, כי הוא גם המפקד של חיל המודיעין, הוא גם ראש אגף המודיעין, ויש לו גם אחריות פיקודית, והוא גם ישלם את המחיר, אני מניח, הוא גם לקח אחריות. אבל באמת, רח"ט מחקר, בין כל הצמרת, אני מכוון את האצבע לא אישית לאיש עצמו, אלא לפונקציה הזאת, כי אם לא יפיקו פה את המסקנות, אני חושב שאנחנו נהיה במצב גרוע. עכשיו לגבי ההתרעה עצמה, עוד פעם אני רוצה לחלוק אתכם, בניגוד למה שתמיר [הימן] אמר פה, המקום היחיד שיש לו דנ"א של קבלת אחריות, של התייסרות בהתרעות, של הסימנים המעידים, אם זה עובד וזה לא במקרה שזה נכשל, המקום היחיד שעוד יכול לשאת את הנטל הזה, זה אגף המודיעין. אין אף גוף אחר שמוכן לקחת את האחריות הזאת, אני רואה איך איש לא לוקח את האחריות הזאת, ואני מעריך בזהירות שלא המל"ל ולא גופים מקבילים. כל אחד יתמקד במשימות שלו, איש לא מתנדב לומר, אני הצבתי הערכה אחרת. ולכן הלקח שלי הוא שמה שצריך לעשות מהר, אבל לא המודיעין עצמו, הוא לא יכול לבצע את התחקירים האלה בעצמם. מה קרה כאן? שמול מידע כל כך מדהים, ההערכה כשלה מול קונספציה. זה לא מילה שאני אוהב אותה, כי קונספציה יש בה יסוד של גמישות לשינוי, אלא דוגמה שננעלה על הראש, ולמעשה אתה מתיישר עם הדוגמה על חשבון חובתך לתת את הערכת המודיעין. ושוב, תפקיד המודיעין הוא לעשות שיפוט מיטבי, כמו שופט, של המידע שמונח לפניו, להוציא מזה התרעה, אני חושב שהמודיעין תפקידו לתת התרעה ברורה, יש גישות שונות, דפ"אות [דרכי פועלה אפשריות], להגיד זה אפשרי, זה אפשרי, התפקיד של המודיעין הוא לשרת את הדרג המדיני, לתת לו הערכת מודיעין טובה, בוודאי בנושא ליבה, וודאי בנושא התרעות מפני פגיעה בישראל בביטחון הלאומי. יש גם אסכולה שלמה שקשורה לסיכויים, לשלום, לתהליכי שלום, כמו שאלוף אורי שגיא [ראש אמ"ן לשעבר] שיושב פה, הוביל לזה בנושא הסורי. לזה אני לא נכנס בכלל, כי בגלל ש[אלוף במילואים] איציק ישראל קבע שמעל 15 דקות אין אישור לעמוד פה, אלא לשאלות בלבד. לכן אני פותח את זה לשאלות ומפנה את מקומי.

כתבות קודמות

[סימוכין1] יולי 2021 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד על העברת כספי הסיוע מנסיכות קטר לרצועת עזה בתקופת ממשלת נפתלי בנט: "כל עוד אתה לא מקבל החלטה להפיל אותם [את שלטון חמאס], אז אתה צריך לדאוג שלא יהיה שם [ברצועת עזה] משבר הומניטרי"; "הפעם רוצים להשיג נוסחה משופרת שתהיה הרתעה מלאה, שקט תמורת שקט". [סימוכין2] אלוף (מיל.) עמוס גלעד מסביר, כי מדיניות ההסדרה עם שלטון חמאס גובשה כיוון שהחלופה - כיבוש רצועת עזה - עלולה הייתה להיות גרועה יותר, וליצור מציאות הדומה לזו שבסומליה. [סימוכין3] יוני 2019 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד: "אם הכסף הקטרי יכול לייצב את המשבר ההומניטרי החריף שם [ברצועת עזה] ויכול קצת לדחות את הקץ, במובן של קבלת החלטה לכבוש את עזה, אז למרות שאני מאוד לא אוהב את זה, אני אישית תומך". [סימוכין4]