בניגוד לו בציור המופשט של רפי לביא ("ללא כותרת, 1991, אוסף מוזאון תל אביב, מתנת גלריה גבעון לאמנות, תל אביב, 1992) אין דמות אלא פני השטח מכוסים במשיכות מכחול אופקיות, חלקן מעט גליות, בצד שמאל מעט משיכות מכחול הנישאות כלפי מעלה, בגוון צהוב המזכיר את גוון החולות בציור של ראובן. האינטרפרטציה של הציור תלויה במתבונן. יש הרואים בקווים העולים כלפי מעלה תנועה של צמיחה, וברקע האחורי אזכור לבנייה אורבנית.
אחד הציורים המעניינים המוצגים בתערוכה הוא "סדר ראשון בירושלים". הציור צויר עם שובו ארצה בשנת 1949 אחרי שהות של שנה ברומניה, אליה נשלח כדי לבסס את היחסים הדיפלומטיים בינה לבין ישראל. הציור צויר "כמחווה להקמת המדינה ולתקומת העם היהודי בארצו ובבירתו ירושלים". המיזוג בין העולים החדשים והאוכלוסייה בארץ מצא את ביטויו בציור סמלי של אנשים הישובים או עומדים ליד שולחן הסדר. הם כוללים דמויות של משפחות עולים מתימן ובוכרה, לצד לוחם ישראלי עם כובע גרב, רב היושב במרכז, האומן עם בנו הישוב בראש השולחן בצד ימין וישו היושב בראש השולחן בצד שמאל.