המודיעין הצבאי של גדודי אל-קסאם עקב מקרוב אחר ביטויי המחאה בשורות צה"ל והשפעתם על הכשירות המבצעית. במסמך שנשלח ליחיא סינוואר ב-25 ביולי 2023, הוצגה תמונת המודיעין, ולאחריה פרקי הניתוח וההמלצות. מסמך המודיעין מצביע על הפגיעה ההדרגתית בכשירות צה"ל כתוצאה מגל ההודעות על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים, וממליץ לסינוואר להימנע מכניסה לעימות צבאי בשלב הנוכחי כדי לאפשר למשבר להעמיק עוד יותר. להלן תרגום תוכן המסמך אשר פורסם לראשונה על-ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור: בשם אללה הרחמן והרחום גדודי השהיד עז א-דין אל-קסאם המודיעין הצבאי סודי [דואר] נכנס [סימוכין] 995 תאריך: 26/07/2023 מספר: ק.אס 23/35308 יום שלישי, 25 ביולי 2023 האח היקר / אבו איבראהים [מוחמד] א-סינוואר, ישמור אללה ויגן עליך השלום עליך ורחמי אלוהים וברכותיו נושא: הערכת מצב בראשית דברינו, אנו מבקשים מאללה האדיר, ריבון כס המלכות, כי מכתב זה יגיע אליכם כשאתם נהנים מבריאות טובה ומחוסן מוחלט ומשמירה [מרע] בידי אללה. ולעצם העניין, בהתייחס לנושא לעיל, הערכת המצב עוסקת בהשפעת ביטויי המחאה בקרב צבא האויב על הכשירות המבצעית ועל המצב הביטחוני בחזיתות. המצ"ב לעיון ולידיעה. יהי אללה מדריככם ומכוון צעדיכם בדרך האמת. אחיכם / יאסר

הערכת מצב

השפעת ביטויי המחאה בשורות הצבא על הכשירות המבצעית והמצב הביטחוני בחזיתות

מבוא:

1. צבא האויב חווה משבר של ביטויי מחאה חמור ומסלים בקרב חיילים וקצינים במילואים, המהווים עמוד תווך מרכזי בתפעול המבצעי של הצבא, במיוחד בחיל-האוויר. הדבר משפיע לרעה על יכולתו המבצעית בתרחיש שבו ביטויי המחאה והסרבנות יחמירו משמעותית. כמו-כן, הוא פוגע בגישתו ההתקפית ובמוכנותו להתמודד עם האתגרים הקיימים בחזיתות. עד כה, ביטויי המחאה התמקדו במספר מגזרים, ובראשם חיל-האוויר והמודיעין הצבאי. שירות המילואים בצבא הישראלי הוא שירות חובה במסגרת הצבא החל על כל אזרח או תושב קבע שאינו פטור משירות ואינו משרת בשירות הסדיר. מטרת שירות המילואים היא לחזק את הצבא הסדיר במצבי חירום, במבצעים צבאיים, באסונות טבע, וכן להשתתף בפעילויות שגרה יומיומיות, כגון אימונים ומבצעי ביטחון שוטף.

2. נתונים:

1. ביטויי המחאה החריפו במהלך חודש יולי לאור כוונת ממשלת הימין הציונית, בראשות בנימין נתניהו, להעביר חוקים לשינויים במערכת המשפט, והאישור בפועל של חוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה סופית ביום שני, 24 ביולי 2023. עשרות חיילים וקצינים הודיעו על סירובם לשרת [במילואים], ובמקביל מאות אחרים הכריזו על כוונתם לסרב לשירות [מילואים] אם החקיקה תאושר, כמפורט להלן: א. חיל-האוויר: חיל-האוויר מונה כ-89,000 חיילים וקצינים, מתוכם כ-34,000 בשירות סדיר וכ-55,000 במילואים. בחיל-האוויר כ-1,600 טייסים האחראים להפעלת מטוסי הקרב (1,516). המידע מצביע על כך שכ-70% מהתקיפות האוויריות של חיל-האוויר הישראלי מבוצעות על-ידי טייסי מילואים. ב. 161 טייסים, חיילים וקצינים מחיל-האוויר הודיעו על הפסקת שירותם במילואים בחיל-האוויר במחאה על המשך קידום החקיקה המשפטית. ההערכות מצביעות על כך שהם כוללים כ-100 טייסים. דרגותיהם מתחלקות כדלקמן: מספר דרגה 2 תת-אלוף 5 אלוף-משנה 76 סגן-אלוף 75 רב-סרן 2 סרן 1 סגן-משנה 161 סה"כ ג. צבא האויב קיבל מכתב חתום על-ידי 1,142 חיילים וקצינים במילואים מחיל-האוויר, שבו איימו להפסיק את שירותם ההתנדבותי אם יאושר סופית החוק לביטול עילת הסבירות. הנתונים מראים כי מספר זה עלה ל-1,194 קצינים וחיילים. להלן מספרים וחלוקה של חיילים וקצינים בחיל-האוויר שמסרבים לשרת: מספר וחתך החיילים והקצינים בחיל-האוויר שמסרבים לשרת מספר מקצוע צבאי 98 טייסי תובלה 235 טייסי קרב 89 טייסי מסוקים 173 מפעילי כטב"מים 124 בקרי תעופה 167 מטה חיל-האוויר 91 בית ספר לטיסה של חיל-האוויר 80 יחידת חילוץ והצלה אווירית (669) 58 יחידת שלדג 5101 1,142 סה"כ ד. מספר החיילים והקצינים שהכריזו על הפסקת שירותם עולה על 1,200, מתוכם זוהו למעלה מ-400 טייסים פעילים במגוון סוגי מטוסים, כולל כ-235 טייסים קרביים. צבא האויב נמנע מלהגיב על מספר הטייסים שהודיעו כי לא יתייצבו לאימונים, אך ציין כי בשלב זה אין פגיעה בכשירות חיל-האוויר. ה. המודיעין הצבאי: 1. כ-50 חיילים ממטה המודיעין הצבאי הודיעו על הפסקת שירותם הצבאי. 2. מספר החיילים והקצינים שהכריזו על כוונתם לסרב לשרת במטה המודיעין הצבאי עולה על 1,500, מתוכם כ-1,400 מיחידה 8200. 3. ביום שני, 17 ביולי, חשף סגן מפקד יחידה 8200 לשעבר, אלוף-משנה במילואים "כ", במהלך התכנסות מחאה של בוגרי היחידה נגד החקיקה המשפטית, כי הודיע למפקד הנוכחי על הפסקת התנדבותו למילואים עקב החקיקה. ו. יחידות צבאיות אחרות: 1. ארגון "אחים לנשק", אחד מארגוני המחאה נגד השינויים המשפטיים, הודיע כי כ-10,000 חיילי מילואים הכריזו שלא יתייצבו לשירות אם השינויים המשפטיים יושלמו. 2. למעלה מ-420 לוחמים מ[יחידת] שייטת 13 הודיעו על הפסקת התנדבותם עד להפסקת החקיקה. 3. כ-300 רופאים ופראמדיקים במילואים, המהווים כ-20% ממספר קציני המילואים, הודיעו על הפסקת התנדבותם. 4. מספר חיילים מסיירת המילואים הודיעו על הפסקת התנדבותם החל מהשבוע הנוכחי. 5. כ-160 חיילים מיחידת ההנדסה "יהלום" במילואים הודיעו על השעיית התנדבותם לשירות מילואים עד לביטול מלא של השינויים או להגעה להסכמה רחבה בנושא. 6. 250 לוחמים מחיילי המילואים ביחידת המבצעים המיוחדים "סיירת מטכ"ל" הודיעו למפקדיהם על הפסקת התנדבותם לשירות אם תימשך תוכנית הרפורמה המשפטית. 2. עמדת פיקוד צבא האויב כלפי המשבר: א. ראש המטה הכללי, הרצי הלוי: 1. הזהיר מפני סירוב לשירות וקרא לקצינים ולחיילים להשאיר את המחלוקות מחוץ לצבא. הוא אמר כי קריאות לסירוב פוגעות ישירות בכשירות הצבא, ציין כי עוצמת הצבא תלויה באחדות שורותיו נגד "האויב", וכמו-כן הצהיר במכתב לחיילי המילואים: "אם לא נהיה צבא חזק ומאוחד, לא נוכל להמשיך להתקיים כמדינה באזור". 2. הודיע לשר הביטחון כי הוא מתכוון לבצע שינויים ותיקונים בתוכנית הרב-שנתית של הצבא כדי לטפל בבעיות הלכידות ולהתמודד עם ההשלכות של ביטויי המחאה בקרב החברה והצבא. שר הביטחון העביר את האחריות לטיפול ישיר במשבר לראש המטה הכללי כדי להימנע ממבוכה פוליטית. 3. התייחס לאיומים הביטחוניים בחזיתות ואמר: "הזירות השונות - המרוחקות והקרובות - דורשות מהצבא להישאר ערני ומוכן". הוא הוסיף כי האתגרים הביטחוניים מחייבים כוננות מלאה, וציין כי המוכנות היא שילוב של כשירות ולכידות. הוא טען כי בשלב זה אין פגיעה בכשירות המבצעית של הצבא, אך אמר כי המצב עלול להשתנות בכל רגע בהתאם להתפתחויות. הוא ציין כי כרגע אינו מתייחס להצהרות החיילים על סירוב לשירות, אלא מטפל בחיילים ובקצינים שזומנו ולא צייתו לפקודות. 4. במפגשים סגורים אמר כי השיח הציבורי מסוכן ומפלג את הצבא, ותיאר את הימים האחרונים כ"קשים ביותר" עבור הפיקוד הבכיר של הצבא. במקום להתמקד במבצעים ובאימונים, המוקד העיקרי, כמעט הבלעדי, היה ההשלכות של תוכנית הרפורמה המשפטית על הצבא. 5. ניסה לקיים פגישה עם נתניהו ב-23 ביולי כדי להציג את הנזק שנגרם לצבא בלכידותו, בכשירותו ובמצב הביטחוני בחזיתות, אך הפגישה נדחתה בשל מצבו הבריאותי של נתניהו. הפגישה התקיימה ב-24 ביולי. כמו-כן, הלוי קיים פגישה עם [ח"כ בני] גנץ, באישור נתניהו, ב-23 ביולי, כדי לעדכן אותו על מצב הצבא. ב. מפקד חיל-האוויר, תומר בר: 1. הזהיר מפני השפעת גל ההפגנות והפסקת השירות על לכידות הכוחות בחיל-האוויר. הוא ציין כי סירוב של חיילי [מילואים] לציית לפקודות זימון [לשירות צבאי] יגרום לנזק שיידרשו שנים לתקנו, אך התנגד לביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים כלפי חיילים וקצינים שאיימו או הכריזו על סירוב לשירות. הוא הדגיש כי למרות ביטויי המחאה, חיל-האוויר ממשיך לבצע את פעולותיו ומשימותיו המבצעיות בכל הזירות. 2. נפגש עם 40 אנשי צוות אוויר במילואים, שנבחרו כנציגים של מאות טייסים, והזהיר מפני סירוב לשירות. עם זאת, הוא אותת על נכונותו להעביר את מסריהם לפיקוד המטה הכללי ולדרג המדיני. ג. הצבא סבור כי אם החקיקה תימשך, יתגברו ההודעות על סירוב לשירות מילואים. הערכות מסוימות מצביעות על כך שקצינים בשירות קבע ביחידות מסוימות, במיוחד בחיל-האוויר, עשויים להכריז על שחרורם מהצבא או על אי-חידוש חוזיהם. ד. אחדים ממקורות האויב דיווחו כי הצבא משתדל להימנע מנקיטת עמדה פוליטית בנוגע לחקיקה המשפטית. עם זאת, הצבא קבע קו אדום: אם יחצה, הוא יעלה את הנושא בפני הדרג המדיני וידרוש מנתניהו לעצור את תוכנית הרפורמה המשפטית אם זו תפגע בכשירות המבצעית של הצבא. הערכות האויב מצביעות על כך שאם כ-400 טייסים, הכוונה טייסי קרב, לא יתייצבו לשירות, הכשירות המבצעית של הצבא תיפגע. ה. בכיר בצבא האויב טען כי עד כה לא נרשמו מקרים של אי-התייצבות לשירות, אך מספר מקורות של האויב ציינו כי הצבא הפסיק לזמן חיילי מילואים שצפויים לסרב לשירות, כדי לשמור על נתוני ההתנדבות לשירות הצבאי. ו. הצבא הכין תוכנית חירום למניעת פגיעה בכשירות המבצעית ולהתמודדות עם תופעת הסירוב לשירות. במסגרת התוכנית, כל מפקד במערך המילואים יקיים שיחות עם הכפופים לו ויבצע הערכת מצב. הקצינים והחיילים יסווגו לשלוש קטגוריות: אלה שהודיעו על אי-התייצבות לשירות מילואים, אלה שאינם מעורבים בנושא, ואלה שאינם מאיימים כלל בסירוב לשירות. ז. צבא האויב הודיע כי יטפל בחיילי מילואים שמסרבים לשרת עקב הרפורמה המשפטית באמצעות צעדים משמעתיים חמורים, שייחשבו כסירוב לפקודה צבאית. עם זאת, צעדים אלה יינקטו רק לאחר זימון לשירות ולא בעקבות הכרזה על סירוב בלבד. לכן בשלב זה, הצבא מתמקד בשמירה על הכשירות המבצעית ולא באכיפת משמעת. ח. מקורות של האויב דיווחו כי הדרג המדיני והביטחוני שוקל ברצינות להכשיר חיילי מילואים חדשים לתפקידים מבצעיים בחיל-האוויר ובמודיעין הצבאי, כתחליף לחיילים שסירבו או מאיימים לסרב לשירות. 3. עמדות הדרג המדיני כלפי המשבר בצבא: א. ראש הממשלה מתח ביקורת על הודעת קצינים וחיילים על הפסקת השירות הצבאי. במסיבת עיתונאים ביום חמישי, 19 ביולי, אמר: "ימי החורבן [ציון חורבן בית המקדש בתשעה באב] מרחפים מעלינו. לאחר שבנינו מדינה יהודית דמוקרטית שלה צבא חזק, כעת יש בינינו מחלוקות. אי-התייצבות לשירות הצבאי מהווה סכנה לדמוקרטיה ולכל אזרחי ישראל". ב. תגובת האופוזיציה לנאום של נתניהו הייתה חריפה. [ח"כ] יאיר לפיד, מטעם האופוזיציה, האשים את נתניהו בפירוק המדינה במקום לאחד אותה, ובשקר במקום לומר את האמת לציבור. תגובות חריפות נוספות נרשמו מראשי המוסד והשב"כ לשעבר. ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, הזהיר מפני סכנת מלחמת אזרחים קרובה. כמו-כן, ראש המוסד לשעבר טען כי יום יבוא ונתניהו יידרש לתת דין וחשבון על מעשיו. ג. קבוצת בכירים לשעבר במערכת הביטחון של האויב, והחשובים שבהם הרמטכ"לים כמו [אהוד] ברק, [משה בוגי] יעלון ו[דן] חלוץ, וכן בכירים במוסד ובשב"כ כמו נדב ארגמן ויובל דיסקין, תמכו בצעדי קציני המילואים שסירבו לשרת. לעומתם, בכירים אחרים, כגון [גדי] איזנקוט, [בני] גנץ ויוסי כהן, התנגדו למרד [הצבאי] אך דרשו לעצור את הרפורמה [המשפטית] ולהגיע להסדר [מוסכם]. ד. במהלך ישיבת הקבינט ביום ראשון, 9 ביולי, הזהיר שר הצבא [הביטחון] של האויב יואב גלנט כי קריאות לסירוב לשירות גורמות נזק חמור לביטחון של הישות [ישראל]. הוא קרא להשאיר את הצבא מחוץ למחלוקת הפוליטית וציין כי הצבא מתמודד עם אתגרים בחזיתות השונות. גלנט קרא לאחדות השורות מול "האויבים". ביום ראשון, 16 ביולי, הוא קיים פגישה עם בכירי הצבא לדון בהשפעת ביטויי המחאה על כשירות הצבא. לאחר מכן, פרסם משרדו הודעה שבה נאמר כי גלנט פועל בכל הדרכים להשגת הסכמה רחבה, כדי למנוע פגיעה בביטחון הישות ולהרחיק את הצבא מהוויכוח הפוליטי. ה. שר האנרגיה, ישראל כ"ץ טען כי הדיווחים על סירוב טייסי מילואים להתנדב לשירות בחיל-האוויר הם עניין חמור שמקרב את הסכנה למלחמה. הוא הטיל על טייסי המילואים את האחריות לפריצה אפשרית של מלחמה, ואמר כי הם מעודדים את [מנהיג חיזבאללה] חסן נסראללה להאמין שאם יתקוף את הישות, לא תהיה בידי הישות היכולת לבצע מכה מקדימה או לנטרל את מקורות שיגור הטילים. ה. ראש מפלגת "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן דרש את התפטרותו של ראש המטה הכללי, הרצי הלוי, לאחר אישור החוק לביטול עילת הסבירות בקריאה שלישית. 4. סקר דעת קהל הראה כי כ-54% מהציבור מתנגד להחלטת חלק מחיילי המילואים להפסיק את התנדבותם אם יאושר החוק לביטול עילת הסבירות על-ידי הכנסת, בעוד 36% תומכים בהחלטה זו. 5. סרטון המחשה שהופק על-ידי תומכי הימין הראה את רמת הפילוג החברתי, הבא לידי ביטוי כאשר כוח אווירי מסרב לספק סיוע אש לכוח יבשתי אלא אם יאשר כי הוא מתנגד לרפורמה המשפטית. השר [איתמר] בן-גביר פרסם את הסרטון וסירב למחוק אותו. הסרטון עורר מחלוקת רחבה וגרר התקפות מצד הצבא ושר הצבא [הביטחון] על סרטון ההמחשה ועל מפיקיו.

ניתוח:

1. המשבר המשפטי הפוקד את ישות האויב מהווה משבר עמוק המשפיע על כלל המגזרים בישות, ובמרכזם צבא האויב, שמתחיל לסבול מהשפעותיו בצורה הולכת ומחריפה, וקשה לתחם את השפעות המשבר בהשלכות הישירות הקשורות למספר החיילים והקצינים המאיימים בסירוב לשירות. גם אם המשבר המשפטי יסתיים, השפעותיו העמוקות ימשיכו להשפיע על הצבא לאורך זמן. 2. סוגיית השפעת המשבר על כשירות הצבא קשורה למספר גורמים עיקריים: מספר החיילים והקצינים המסרבים לשרת, איכותם, יכולת הדרג הפיקודי לשמור על הלכידות בתוך הצבא בין החיילים והקצינים ולהפריד את הצבא מהמשבר החברתי-פוליטי, וכן היכולת להמשיך ולבצע פעילויות צבאיות ואימונים בשטח כמתוכנן. 3. התגברות ביטויי הסרבנות משפיעה ישירות על הכשירות המבצעית של הצבא ועל מוכנותו לעימות, במיוחד לעימות רב-חזיתי. היא גם פוגעת במוטיבציה ללחימה ומגבילה את גישת היוזמה ההתקפית של הצבא, במיוחד ברמה האסטרטגית, שאותה אימץ והתמקד בה בשנים האחרונות, והיא דוחפת את הצבא להתמקד בסוגיות פנימיות על חשבון האיומים הקיימים בחזיתות. 4. הטייסים בחיל-האוויר הם הגורם המשפיע ביותר במשבר זה, שכן מספרם מוגבל בהשוואה ל[משרתים ב]מקצועות [צבאיים] אחרים, איכותם קריטית, וחששם מהעמדה לדין בינלאומי מגביר את תקיפות עמדתם. יחידות המודיעין הצבאי והיחידות המיוחדות נמצאות במקום השני בחשיבותן, מאחר שהן יחידות בעלות השפעה מהותית על פעולות הצבא. פגיעה בהן תשפיע משמעותית על ביצועי הצבא וכשירותו. 5. מבחינת היערכות כוחות האויב, הצבא נוהג בדרך כלל להציב גדודי מילואים במצבי חירום או בהיערכות באזורים מסוימים, כדי להקל על העומס של הכוחות הסדירים. יש לציין, כי צבא האויב הגיש בקשה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לגייס עשרות גדודים (66-70) לפעילות מבצעית בגדה המערבית במהלך 2023, בניגוד לחוק הקיים המאפשר זימון גדוד מילואים אחת לשלוש שנים. צפוי כי התרחבות גל הסרבנות תשפיע לרעה על יכולת הצבא לגייס גדודים אלה. 6. גל הסרבנות מחזק את הקיטוב החברתי בתוך ישות האויב. סרטון ההמחשה, שהציג כוח אווירי שמסרב לספק סיוע לכוח יבשתי אלא אם יאשר התנגדות לרפורמה המשפטית, משקף את [השפעת] הקיטוב החברתי על הצבא, שכן חיל-האוויר מורכב בעיקר מאשכנזים חילונים תושבי המרכז, בעוד הכוח היבשתי מורכב בעיקר ממזרחים תושבי הפריפריה. המשך המתיחות בתוך הצבא עלול לצבוע מערכים ויחידות צבאיות שלמות בצבע פוליטי מסוים, דבר שישפיע לרעה על אחדות הצבא ולכידותו. 7. המשך האתגר המרכזי העומד בפני צבא האויב במסגרת משבר זה הוא יכולתו להתמודד עם האיומים בכל החזיתות, שכן האתגרים בחזיתות נותרו קיימים, ובהם איומים דחופים ו[איומים] אחרים אסטרטגיים. 8. האויב מזהה עלייה ברוח ההתקפית של כוחות ההתנגדות, במיוחד חמאס, חיזבאללה ואירן, ורצונם לנצל את המצב הפנימי בישות לטובתם. ראשי קהילת המודיעין הציונית מקדמים [נרטיב] זה כדי לעודד את הכוחות הפוליטיים הישראלים להגיע להסכמות פנימיות, שכן העיסוק של האויב בפילוג הפנימי מחליש את ההרתעה האסטרטגית שלו. 9. הימין השולט סבור כי ההגזמה בהיקף המשבר שצפוי לפגוע בצבא עם העברת החוקים היא חלק ממערך המחאה, שבו משחקים מפקדי הצבא תפקיד. הקואליציה השלטת סבורה כי תוכל להתגבר על משבר הסרבנות לשירות צבאי בחלק מהמגזרים.

הערכה:

1. מספר החיילים והקצינים המסרבים לשרת עדיין אינו משפיע באופן משמעותי על הכשירות המבצעית של הצבא. עם זאת, משבר הסרבנות צפוי להעמיק אם יעברו חוקים נוספים באוקטובר ובנובמבר הקרובים, במיוחד אם הצדדים לא יגיעו להסכמה וישות האויב תיכנס למשבר חוקתי. במקרה זה, הנהגת הצבא תתמודד עם אתגרים רחבים, שכן תהיה השפעה ישירה אך חלקית על הכשירות המבצעית, במיוחד בהקשר של עימות או מלחמה רחבת היקף. 2. האויב עדיין מסוגל לנהל עימות עם עזה ברמת הכשירות הרגילה, ולא תיגרם פגיעה בכשירות זו אלא אם יותר ממחצית טייסי המילואים יסרבו לשרת. עם זאת, סירוב של רבע מטייסי המילואים יגרום נזק מהותי ליכולת ההתמודדות בעימות רב-חזיתי. 3. התפתחות המשבר למשבר חריף, שיוביל לכאוס נרחב, לחולשה ממשית בכוח הצבאי ולירידה מהותית ואסטרטגית בכשירות הצבא, אינה נראית באופק הקרוב. 4. למשבר זה יהיו השפעות עמוקות על הלכידות בתוך הצבא, על התוכנית הרב-שנתית, על המוכנות הצבאית, על הכשירות המבצעית, על גישת היוזמה ההתקפית, על המוטיבציה ללחימה של חיילים וקצינים, וכן על המוטיבציה לגיוס. 5. לא צפוי שהאויב יפנה ליוזמות צבאיות אסטרטגיות כמוצא מהמשבר הפנימי, שכן כל מערכה צבאית לא תפתור את המשבר הפנימי, שכן המחלוקת בין הצדדים עמוקה ביותר. כל פעולה צבאית תהיה קשורה למתיחויות הקיימות בפועל. 6. האויב צפוי להתמקד בטיפול במשבר הפנימי ובאיומים הקיימים בחזיתות באופן שלא יוביל לעימות רחב. כמו-כן, הוא יהיה רגיש יותר לכל פעולה יזומה מצד ההתנגדות, דבר שידחוף אותו לבצע תקיפות עוצמתיות נגדה. 7. במקרה של התלקחות בחזית כלשהי נגד האויב, חלק מהחיילים והקצינים עשויים לחזור בהם מסירובם ולהתייצב לשירות צבאי. כמו-כן, נתניהו ינסה לנצל את המצב הביטחוני החדש כדי לממש את מטרותיו הפוליטיות.

המלצות:

1. הימנעות מכניסה לעימות צבאי בהתבסס על ההתפתחויות במשבר הפנימי אצל האויב, ומתן אפשרות למשבר להעמיק עוד יותר, שכן ללא התפתחותו למשבר חריף, התועלת המופקת מהמשבר הפנימי בהתערבות צבאית כלשהי לא יהיה משמעותי. 2. תיאום עם הידידים, הפעלת מהלכים פסיכולוגיים [לוחמה פסיכולוגית] והתמקדות בהפצת מידע שיגביר את המתיחות הפנימית [בישראל]. 3. ניצול ביטויי המחאה [בישראל] כדי לחדש את העיסוק בסוגיית החיילים האסירים [המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה] ולהציג אותה בפני הציבור של האויב כאחד הנושאים שבהם נתניהו נכשל בניהולם. 4. יצירת קשר באופן מתמשך בין אירועי חורבן הישויות המדיניות של היהודים [חורבן בית ראשון ובית שני] בשל המחלוקת הפנימית, וניצול זאת על-ידי אויביהם לבין המציאות הנוכחית. 5. הנהגת התנועה צריכה להסביר את המצב הפוליטי בתוך ישות האויב לציבור והכוחות הלאומיים, ולראות בו הזדמנות להשגת מטרות העם הפלשתיני. יברך אללה אותך. [סימוכין]