הרעיון להציג את אוסף התלבושות הנדיר לא בדרך הקונבנציונאלית על גבי עמודים או בובות, עלה כבר לפני שנתיים. הצלם היווני ונגליס קוריס הציג לפני שנתיים תערוכה דומה באתונה, בה הוצגו תלבושות עממיות מיוון מתקופות שונות. האוצרת רז סמירה ונציגי המוזאון שפנו אליו עם הרעיון לערוך תערוכה בארץ התקבלו בשמחה על-ידי האמן שהיה פנוי והעיקר שהוא אוהד ישראל. ראוי לציין שהטילים והמלחמה לא הרתיעו אותו ואת צוותו. הצוות איתו הגיע ארצה לצורך צילום כ-90 תלבושות מתוך אוסף המוזאון כלל גם דוגמן יווני אחד. בארץ בחר דוגמנים ודוגמניות מקומיים, שנראו לו מעניינים, כדי לצלמם באופן שיצרו "רגש, תנועה ואינטימיות עם הבגד". לאחר שהציב אותם בתנוחה שמזכירה תנוחות בציורים של בני משפחה מהמעמדות הגבוהים, צילם אותם בבית הכנסת שנמצא בקומה התחתונה לביתן לאומנות ופולקלור של המוזאון, הם צולמו בשעות הבוקר כי אז יש אור מיוחד שחודר דרך החלונות.

כשסיים את עבודת הצילום בארץ חזר ליוון להמשך העבודה. שם בסטודיו שלו שבאתונה, עיבד את הצילומים והשיג אפקטים שרצה של דרגות בהירות וכהות. (קיארוסקורו באיטלקית, שלעיתם מתורגם לאור וצל). בסטודיו הודפסו הצילומים על גבי בדים מיוחדים רכים ונוחים לריקמה. ונגליס קוריס בחר חלקים מיוחדים בצילומים הכוללים גם סמלים, אותם החליט להעשיר בעזרת רקימתם. הם הועברו לתופרות מיומנות שבצעו את עבודת הרקמה הדורשת סבלנות מרובה. הרקמה הדקדקנית והמורכבת משדרת הרמוניה של צורות וצבעים, שנעשו בעזרת תכים מיוחדים שחלקם נראים אותו דבר גם בצד הקדמי וגם בצד האחורי של הבגד. הם נרקמו מחוטים שונים הכוללים גם חוטי זהב וכסף. בולטים השימוש בטקסטיל באריגה ידנית, שימוש בחומרים וצבעים טבעיים וייצוג סמלים אופיניים למקום ממנו הגיע הבגד.

התלבושות מייצגות אופנות ומנהגים בעיקר של קהילות יהודיות מארצות שונות מהמזרח ומהמערב, ארצות הבלקו, פולין, צרפת, הולנד, בוכרה, טורקיה, תימן, אתיופיה, תוניס, לוב, מרוקו, טורקיה, אזרביג'אן ועוד. יש גם ייצוג מזערי של תלבושות של ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. לצד הצילומים התלויים על הקירות מוצגת גם במה נמכה ועליה שורה של בובות תצוגה, גברים ונשים, בתלבושות מארצות שונות. בינהן תלבושת בולטת של גבר מגרוזיה כשבכיסי מעילו כדורי רובה. בצילומים התלויים על הקירות יש צילומי תלבושות שלמות ויש המתמקדים בפנים או בחלק הגוף העליון והפנים. להלן איזכור של כמה צילומים בולטים: "כיפה", צילום תקריב בפרופיל של בחור צעיר כשעל ראשו כיפה. בשלט ההסבר לידו מצוין שהיא מהמאה מהמאה ה-18 מפולין. היא עשויה מחוטי כסף וזהב מלאכת שפאנייר¹. הכיפה המפוארת שימשה את חזן בית הכנסת בימים נוראים. דוגמן: גאי ברץ.

התלבושות מייצגות אופנות ומנהגים בעיקר של קהילות יהודיות מארצות שונות מהמזרח ומהמערב, ארצות הבלקן, פולין, צרפת, הולנד, בוכרה, טורקיה, תימן, אתיופיה, טוניס, לוב, מרוקו, טורקיה, אזרביג'אן ועוד. יש גם ייצוג מזערי של תלבושות של ערבים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. לצד הצילומים התלויים על הקירות מוצגת גם במה נמכה ועליה שורה של בובות תצוגה, גברים ונשים, בתלבושות מארצות שונות. ביניהן בולטת תלבושת של גבר מגרוזיה, כשבכיסי מעילו כדורי רובה. בצילומים התלויים על הקירות יש צילומי תלבושות שלמות ויש המתמקדים בפנים או בחלק הגוף העליון והפנים. להלן איזכור של כמה צילומים בולטים: "כיפה", צילום תקריב בפרופיל של בחור צעיר כשעל ראשו כיפה. בשלט ההסבר לידו מצוין שהיא מהמאה מהמאה ה-18 מפולין. היא עשויה מחוטי כסף וזהב מלאכת שפאנייר¹. הכיפה המפוארת שימשה את חזן בית הכנסת בימים נוראים. דוגמן: גאי ברץ. מקור ה"תלבושת לאישה עירונית לחגים ולטקסים" מסוף המאה ה-19, במשהד שבאירן. היא עשוייה משי, טאפט, כותנה ורקמת חוטי משי, מתנת משפחת קצב, תל אביב, לזכר אברהם ושרה קצב. דוגמנית: ליה צורף. בשלט ההסבר כתוב: ש" תלבושת יחודית זו שימשה נשים ויהודיות בערי אירן". חלקיה עשויים חצאית שלובשים מעל למכנסיים, חולצה וג'קט. התלבושת הובאה לאירן בעקבות מסעותיו של השליט נאסר-א-דין שאה קאג'ר (1896-1831) ברחבי אירופה. תחת שלטונו התקרבה אירן לשלטונות אירופה והחלה המודרניזציה של המדינה, שבאה לביטוי גם בלבוש שהושפע מהלבוש האירופי, תוך שילוב אלמנטים אירניים מסורתיים, רקמות מרהיבות ובדים מקומיים באיכות גבוהה.

התלבושת מחקה את לבושן של רקדניות בלט שראה השליט במסעותיו באירופה. העיטורים והרקמות היו שונים מאזור לאזור: תלבושות מהעיר משהד, מקור תלבושת זו, התאפיינו בסרטים מעוטרים בשולי הבגד. דגמי הכוכבים על הרקמה בשילוב הצבע הכחול מסמלים את השמיים ומעניקים לאישה הגנה מאגית..." אחד הצילומים המרשימים הוא של תלבושת לטקס חתונה מצנעא שבתימן מהמאה ה-20 הכולל שמלה עשוייה משי מדוגם בחוטי מתכת. (קישוט פנינים). מערכת התכשיטים ועיטורים לכלה: אריגים שונים, פנינים מלאכותיות, חרוזים, תליוני פיליגרן². מטפחת לכלה (מגרמה): בד סאטן, פרחים מלאכותיים ומטפחת באדיבות צופית צחי. מערכת תכשיטים לכלה: שרשראת כסף, כסף מוזהב, אלמוגים, פיליגרן, מטבעות זהב, צמידים, (שומילת וקובור ), כסף מוזהב, עבודות פיליגרן. טבעות: כסף וכסף מוזהב. הדוגמנית אילנה אלדה מטטוב. אין ספק שזוהי תערוכה קסומה ומעשירה. בה מתאפשרים מפגשים לא שגרתיים בין צילום האופנה שהוא ענף מודרני של אומנות עם המסורת של רקמות עתיקות, המעניקים פרשנות עכשווית מפתיעה ורעננה למסורות ולמלאכות העתיקות ולגיטיצציה נוספת והתייחסות ראויה אליהן כאל אמנות ולא רק כאומנות.

1.מלאכת שפאנייר:טכניקה ליצירת סרטים באמצעות קבוצה של חוטי מתכת שונים המשתלבים זה בזה. 2. פיליגרין: טכניקה מורכבת לעיבוד מתכת בה יוצרים פיתוחים עדינים על גבי חוט מושזר של זהב או כסף. מושג משמש גם לרקימה בחוטי זהב או כסף.