ב-23 באוגוסט 2025, פרסם סא"ל (מיל.) מוריס נוה אוחנונה מסמך המנתח את דברי ראש אגף המודיעין לשעבר אהרון חליוה, כפי שפורסמו בערוץ 12 על מחדל שבעה באוקטובר. סא"ל (מיל.) מוריס נוה אוחנונה שימש ראש ענף במחלקת הבקרה ("איפכא מסתברא") בלשכת ראש אמ"ן, היה קצין מודיעין ביחידת 8200, ומילא מספר תפקידי ראש מדור במחקר הצבאי בחטיבת המחקר של אגף המודיעין. להלן המסמך בשלמותו: דבריו המוקלטים של אלוף אהרון חליוה, ראש אגף המודיעין ב-7 באוקטובר 2023, שפורסמו בערוץ 12, אינם מבטאים נטילת אחריות והכרה בחלקו במחדל, אלא להפך הם ניסיון מובהק לבריחה מנשיאה באחריות ומיצוי הדין. ניכר היה, שחליוה נוקט בדרך של מניפולציה וטענות שווא, שכל תכליתן לעמעם ולהרחיב את שאלת האחריות עד כדי הרחקת עצמו מהמחדל המודיעיני. דווקא קו ההגנה של חליוה הופך למסמך של הרשעה עצמית, ובמוקדו התובנה שהוא האחראי המרכזי, ואילו היה ממלא את תפקיד ראש אמ"ן קצין מודיעין אחר סביר שמתקפת הפתע של חמאס הייתה נמנעת, ועימה מחיר הדמים הכבד. 1. המאזין לדברי חליוה בהקלטה ששודרה בערוץ 12 ב-15 וב-22 באוגוסט 2023, למד כי ראש אמ"ן לשעבר עושה כל אשר לאל ידו כדי לצמצם את מידת אחריותו למחדל המודיעין ב-7 באוקטובר 2023, לשתף את האחריות גם גורמים רבים אחרים, "להרחיק עדותו" לעבר הקרוב והרחוק, כדי להפוך שאלת "האחריות" לסוג של "אחריות הומאופתית", שנותרו בה שיירים מדוללים בלבד מהאחריות המקורית. חליוה, כך מצטייר, חתר "לזכות" רבים ב"מצוות" האחריות כדי להצניע את חלקו המרכזי, ובאמצעות הרחבת היריעה המכסה על המחדל וגורמי "העומק" שהובילו אליו, הוא ביקש למוסס את האחריות הרובצת על כתפיו. 2. מאפייני האפולוגטיקה של חליוה, מגיעים, לעיתים, עד כדי ניסיונות מופרכים, ומניפולטיביים על-מנת לייצר שוב ושוב השוואות מגוכחות, שמעניקות לכאורה, את הפרופורציות "הנכונות" למחדל 7 באוקטובר, כמו למשל "אירן תהיה גרעינית. זו ועדת חקירה ממלכתית לא פחות דרמטית מאשר 7 באוקטובר...". והוא ממשיך, "אני אומר פארק הירקון (ניסיון ההתנקשות ברמטכ"ל לשעבר משה בוגי יעלון באמצעות מטען נפץ). זה כמו שש (מתכוון לשישי) שבעה באוקטובר", בניסיון להשוות את שהתרחש באותו לילה, לאירועי "הדיון הלילי" של 7-6 אוק' 2023... ועוד (ראו בהמשך). 3. אליבא ד’חליוה, המנתח את המחדל כאילו היה היסטוריון צבאי המנותק מהאירועים, המחדל הוא בעצם גזירת גורל, שהמודיעין הישראלי נדון לחוות מידי עשרות שנים כמו מתקפת הפתע בפרל הארבור ב-1941, מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, או מלחמת יום כיפור ב-1973. כלומר, מחדל שהגורם לו הוא סטיכי, בלתי ניתן לעצירה, בעל מחזוריות היסטורית דטרמיניסטית; "אני אצליח לדלג את זה לא פעם ב-50 שנה, אלא לפעם ב-100 שנה". לשיטתו של חליוה, המחדל, יכול להיות נחלתו של כל ראמ"ן בעבר או בעתיד, ולמרכיב האישיותי של הנושא בתפקיד ראמ"ן ואופי פעולותיו בו, אין כל משמעות; כולם מועדים טועים, וכל מה שנותר למי שעומד בראש המערכת המודיעינית הוא לדאוג שמחדלים מעין אלה יתרחשו רק כל 100 שנים... חתיכת הישג!!!

כל העולם "בורדל"

4. ואם, חלילה, איתרע מזלו ומחדל כדוגמת 7 באוקטובר, התרחש במהלך כהונתו של ראמ"ן מאן דהוא, הרי שבמקרה של חליוה, לאור ניתוח דבריו, המדובר במחדל שיש לו שורשים "עמוקים" (שם תואר המופיע לעייפה בהקלטות. "זה משהו הרבה יותר עמוק לאורך הרבה מאוד שנים, שדורש תיקון הרבה יותר עמוק"), שרבים שותפים לו והוא פרי של תהליכי ביאושים רבי שנים, שהתרחשו בצה"ל, של תרבות ארגונית לקויה, (הדממות או לא להיות, משמעת מדרדרת), בחברה הישראלית ובהנהגה המדינית: "בצבא הרבה דברים של משמעת בסיסית, זה מתפרק, זה בורדל... אין מדינת ישראל זה בורדל". 5. חליוה, להבנתי, נוטל אחריות מיניסטריאלית, ריקה מתוכן, בדומה למנכ"ל מפעל (כדבריו "עם הסמכות באה האחריות") שחלילה לא נבעה, מבחינתו, מתרומה מכרעת למחדל, אלא מעצם היותו במקרה שם (כמעט כמו הגיבור של יז'י קושינסקי) והוא בכלל "חותמת גומי": "יש לי מערכת של 22 אלף איש בזמן סדיר ועוד 25 אלף איש אנשי מילואים, ואני בסוף חותם על ההערכות שלהם" ותגובתו של חליוה להקלטות מעידה אלף מונים על כך: "בנוגע לתפקודו של האגף - על כל מערכיו, יחידותיו ומשרתיו - אני נושא באחריות העליונה למה שאירע". קרי, לא אני הוא ששגיתי, זה האגף ותפקודו הלקוי... 6. ולכן, מסקנתו היא, כי "אנשים צריכים ללכת הביתה כדי שהחיטה תוכל לצמוח מחדש"... מתפייט חליוה, "אל תדאג, זה לא שאתה 100 ואני 20, לכולם יש מאה"... והוא מתגאה בעובדה שהיה לו האומץ, להבדיל מאחרים, נושאי התפקידים בדרג המדיני והצבאי, להיות זה שהביט במראה ו"הניח את המפתחות על השולחן". דא עקא, שאין דין חליוה כדין "אנשים" אחרים; חליוה, הוא קצין המודיעין מספר אחד, שאחראי על הערכת המודיעין הלאומית; הכישלון החמור לזהות את מהלכי בניין הכוח, לדרוך את המערכת המודיעינית, להגביר את הכוננות בה, לאתר את ההכנות למתקפה והכוונה למימושה ובסוף להוציא התרעה ממוקדת - כל אלה היו תחת אחריותו (ואחריות השב"כ) והם נמצאים בליבת האסון; לפיכך, התפטרותו בנסיבות העניין, הייתה המינימום המיידי הנדרש ממנו, הרבה לפני כולם. 7. חליוה מקפיד, להבנתי, לעשות דה-פרסונליזציה של המחדל, שחלילה שמות, פנים ואנשים ספציפיים, לא יחקקו בזיכרון, אלא יוותרו ערטילאיים, ושמא, תופנה האשמה (להבדיל מהאחריות), כלפי חליוה עצמו ולכן, הוא חוזר ומדגיש, כי זו אינה "תאונת דרכים" או תקר המחייב להחליף גלגל... "אני נגד התופעה שאומרת, שזו הייתה תאונה". לא משנה מי השמות, יש מספיק שמות זה בכלל לא בני אדם, זה משהו הרבה יותר עמוק". חליוה נזהר כנשוך נחש מהגדרת המחדל המודיעיני כ"תאונה" והסיבה מזדקרת לעין; משום שתאונה היא אירוע קונקרטי, בה נדרש לחשוף את המעורבים בה, את מי שגרם לה; ומי מהם התרשל, או למי היה "אשם תורם", ולחליוה יש מה לתרום... מה עניין "ההתרעה אסטרטגית" לעזה? 8. חליוה מלין כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא היה קשוב ל"התרעה האסטרטגית" של אמ"ן: "יש מכתבים ברורים של רח"ט מחקר... אנחנו עושים לך התרעה אסטרטגית, זה אומר שמשהו יקרה!" אולם, יש לזכור את העובדה המדהימה, כי בשעה שמכתבים אלה יוצאים תחת ידו של רח"ט מחקר, לשעבר, עמית סער, הוא, סער, כלל לא ראה (לטענתו) את "חומת יריחו!", ובכלל בכל "פרשיית החמאס", ולפחות בשנה לפני האסון וגם ב"דיון הלילי", רח"ט מחקר מתפקד כ"נוכח נפקד".... 9. אז אני שואל אתכם, כיצד מועילה "ההתרעה האסטרטגית" הכללית, לעניין "הרעה" הצפויה מעזה? האם מצפים שראש הממשלה יגבש התרעה זו?! או שעוזרים צבאיים לראש הממשלה, לשר הביטחון ואפילו לרמטכ"ל? (העולם שטוח"... וכיום כולם רואים הכל ו"כולם נהיו קמ"נים...",) על נושא שלא "הוצף" כלל מעלה על-ידי אגף המודיעין, כמו גם מידת האיום הגלומה בו, ומדוע ראמ"ן, עצמו, (שלהבנתי הכיר הסוגיה טוב יותר מרח"ט מחקר), לא הפנים התרעה זו ולא הקשיב לה ?!!!....

אלי בן מאיר והידיעה "המדומיינת"

10. אין כמו הסיפור המדהים, לטעמי, שמביא חליוה (ויש לנו כאן רק את עדותו) על אלי בן מאיר, ראש חטיבת המחקר לשעבר באמ"ן, שמונה לחקור בתחקיר הפנימי את המחדל המודיעיני, כדי להדגים את "תעתועי הקונספציה" ואת השימוש הנלוז שעושה בה חליוה בדיעבד, ואשר בחסותה הוא מוסיף לצמצם אחריותו, בבחינת "מוסיף חטא על פשע".... 11. וכך מספר חליוה, כי בתחקיר הפנים-אמ"ני, המציא אמ"ן ידיעה "שבה אנחנו קולטים במקורות שלנו את מחמד דף וסינוואר מדברים בלילה מוקדם ב-6 באוקטובר על מה הולך לקרות ב-06:29, ואז הוא (אלי בן מאיר) אומר: גם אם הידיעה הזו הייתה נכנסת, זה לא היה משנה שום דבר"(!!!)... ומוסיף חליוה: "כי אתה לא מדמיין בדמיון הכי פרוע שלך תרחיש כזה של 06:29 בלי שיש עליו הרבה מאוד ידיעות... אז ידיעה אחת לא הייתה משנה כלום". 12. ראש אמ"ן (שהמשיך בשנתו...) מחכה באותו ליל ה-7-6 באוקטובר לעוד "הרבה מאוד ידיעות"... כאילו שמודיעין נמדד בקילוגרמים של תגרן בשוק... ("אני על כל ידיעת מודיעין אעשה משהו?..."); ידיעת "חומת יריחו", "ידיעת זהב", אליה נחשף חליוה (בביקורו באוג' עזה במאי 2022), לא הספיקה לו... ויותר מכך, במהלך השנה עד ל-7 באוקטובר 2023, נחשף חליוה למידע נוסף, מעודכן יותר, הנוגע לליבת האיום והעונה לצי"ח (שלא יצא... ראה בהמשך), אודות ההכנות למתקפה המשמשת ובאה של חמאס. 13. ובכל אלה, לא די היה לו לחליוה, למלא את ייעודו הראשון במעלה, התרעה למלחמה; ועתה, למרבה התדהמה, הוא מודה, שגם שיחת סינוואר-דף "הדמיונית" לא היה בה כדי להעירו!!!, כאשר כל הדיוט גמור, חסר דמיון, היה עושה את החיבור בינה למה שקדם לה (ואפילו בלעדיה ועוד הרבה לפניה) ומחבר בין הנקודות. אולם, חליוה, נוהג כאילו הוא בבחינת "טאבולה ראסה", "בור סוד שאיבד כל טיפה", כמו גם כל בושה, כאילו מחדל "השבת השחורה" נקבע ב"פוטו פיניש", על חודה של ידיעה; (נקל לשער מה היה קורה, לו חליוה היה מגלה על קיומה של ידיעת "חומת יריחו" רק לאחר 7 באוקטובר, כיצד הייתה הופכת ל"ידיעת היהלום", ול"חוליה החסרה", שלו רק הייתה מגיעה בזמן...). 14. ולכן, לא לחינם מבקש חליוה להמעיט בחשיבות ליל ה-6 באוקטובר. "אני חושב שהלילה הוא לא רלוונטי", ולדבריו, אם הרמטכ"ל היה מעיר אותו הוא היה אומר: "הכול בסדר, אני חוזר לישון". חליוה יודע כי בכל הקשור להתנהלותו באותן שעות גורליות, "לא על כך תהיה תפארתו"... בלשון המעטה; וכשחליוה מכנה את הרמטכ"ל "פרנואיד" ("הוא פרנואיד אלוהים ישמור") הוא מדבר בשבחו (שלא כפי שהוסבר בכתבה בערוץ 12), ומתכוון לומר: "אם הוא לא התריע ולא הבין את חומרת העניין, אזי מי אני...". אלא שחליוה, להבדיל כאמור מהרצי הלוי, היה חשוף למידע המודיעני על דקויותיו....

"זו הקונספציה, טמבל"...

15. קל אפוא להבין מדוע ראמ"ן חליוה קפץ על המסקנה הזו של התחקיר הפנימי באמ"ן כמוצא שלל רב, כי מעטה הקונספציה הקשיחה, לכאורה, מספק לו מעין "זיכוי", סוג של חסינות, של "טעות סבירה" נסלחת, שכמותה ראינו בעבר, (הרי גם במלחמת יום כיפור....) והוא אוחז בה, כ"בקרנות המזבח" והיא משמשת לו כתב הגנה (עתידי?) ומרחיקה אותו מתחום ההתרשלות החמורה והאשמה, ממנו הוא נזהר מאוד. 16. כאן המקום להבהיר, כי הקונספציה עשויה לספק את המסגרת התודעתית, בה נעשו הטעויות ואולי להסביר אותן, אולם, אין היא יכולה להצדיק אותן ולהוות "עיר מקלט" למתרשל, לכושל ולבעל מקצוע גרוע...ואל לה לקונספציה להיות מפלטם של אלה האחרונים; ובמיוחד, אם הם גם הניחו "משקולת" נוספת על "עניבת הקונספציה" החונקת, כמו התבטאות ראמ"ן (ספטמבר 2022), שהוא צופה "חמש שנים של שקט מרצועת עזה", בין השאר, בשל "ההרתעה המשמעותית מול חמאס"... 17. ומה שיותר מדאיג ומעורר תהיות הוא, האם סוג זה של "הנחה" שהוענק לחליוה (על-פי עדותו) בתחקיר הפנימי, שהוא כה גאה בו, לא היווה " חוט שני" שלאורו פורשו האירועים, והאם אינו מטיל צל כבד על אמינות התחקיר, עומקו, עד כמה היה נוקב והציב את השאלות הקשות והנכונות? והאם היפנה אותן אל הכתובת הנכונה? אשמח להתבדות... 18. ובכל מקרה רשלנות חמורה הייתה גם הייתה... איך אני יודע? מ"פי הסוס" עצמו, חליוה; ברגע של היסח דעת/ כשל לשוני, בתשובה לשאלה "דרשת מעקב על הדבר הזה? (קרי, על "חומת יריחו", לאחר ביקורו באוגדת עזה במאי 2022), עונה חליוה "לא, לא, לא, לא צריך, כאילו כל המערכת עובדת. אבל עזוב,התרשלתי" הבליע חליוה... ושב מיד להאשים אחרים... "באמ"ן אנחנו מגלים שבין אחד לשני הרבה דברים נופלים ולא עוברים בין מערכות המידע"... 18. ולמה מתכוון חליוה בהודאתו בחצי פה "התרשלתי"? לא וידאתי מעקב? כמובן לצי"ח ("ציון ידיעות חיוניות"); ביקורו באוגדת עזה (מאי 2022) ועדכונו במידע היו אמורים להיות בבחינת "נקודה ארכימדית", שמשנה את מצב העניינים, שמכאן ואילך, הוא, חליוה, היה צריך להציב במרכז הצי"ח האמ"ני ובאותיות קידוש לבנה, כנושא ליבה בעל עדיפות, את האפשרות למתקפה חמאס במהלך החודשים הקרובים; המודעות לסוגיה הייתה ממקדת את מערכת האיסוף וגורמי המחקר, מעמיקה את איסוף המודיעין ומניבה מידע רלוונטי נוסף, והיה בה גם כדי לצמצם תקלות של אי-הפצת מידע חשוב לגורמים מרכזיים, ובסופו של דבר, סביר להניח שהייתה מביאה גם לסדיקת הקונספציה באותו לילה של ה-6-7 באוקטובר. 19. לסיכום, התבטאויות חליוה בהקלטות המדוברות וניסיונותיו הפתלתלים והשקופים עד גיחוך להסיר מעליו את האשמה, ולרדד את אחריותו למינימום, במה שנתפס בעיניו כ"כתב הגנה"; הפכו, עד מהרה, בעיניי, לכתב אשמה עצמי, שמחדד את מרכיבי אישיותו, להם היה חלק הארי במחדל 7 באוקטובר, והם מאששים את דמותו כיהירה, זחוחה, בעל נטייה לפסקנות שנובעת מביטחון עצמי רב, בעל "סגירות קוגניטיבית", ללא שמץ יכולת של ההתבוננות עצמית והודאה בטעויותיו. 20. הכישלון של אסון 7 באוקטובר היה אומנם מערכתי (לו שותפים גורמים רבים בקהילת המודיעין ובהנהגה המדינית), אולם, קשה שלא לתהות (ואולי אף יותר ממחדל מלחמת יום כיפור), האם ראמ"ן אחר, בעל אישיות סובלנית יותר, ספקנית, פחות בטוחה בעצמה, היה משנה את התוצאה הסופית... 21. ולסיום, "הקלטות חליוה" ואופן התייחסותו להשתלשלות העניינים, העלו אצלי אסוציאציה של זיכרון ישן...פעם שאלו את דליה רביקוביץ בראיון:" אילו כתבת אוטוביוגרפיה, איך היית קוראת לה"? "איך היית מסכמת את חייך בשורה אחת"? "מה שצריך לשכוח", ענתה. "את כל מה שקרה לי מלבד השירים, צריך לשכוח".....עד כמה שידיעתי מגעת, אהרון חליוה לא כתב מעולם שירים... [סימוכין] אלוף (מיל.) אהרון חליוה. צילום: דובר צה"ל