ב-12 באוקטובר 2023, חמישה ימים לאחר מתקפת "מבול אל-אקצה", פרסם אתר גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, את מאמרו של ח’אלד אל-נג’אר (خالد النجار), פובליציסט ופרשן פוליטי פעיל חמאס מח’אן יונס, שכותרתו "הגורמים שפגעו בתשתית של צבא הישות [ישראל]".

להלן תוכן המאמר:

האויב ממשיך לתקוף אזרחים על-רקע שיאו של ההלם שחווה הישות מדי יום כתוצאה מהאבידות שנגרמו לה באזור עוטף עזה ובעומק [השטח] הכבוש, המותקפים ברקטות לטווח בינוני, ו[הנתונים ל]היתקלויות מתמשכות ממרחק אפס במסגרת מערכת "מבול אל-אקצה". היכולות של ההתנגדות [הזרועות הצבאיות בפיקוד חמאס] ומשאביה, שמוטטו את אוגדת [עזה של] הצבא הציוני המוצבת בעוטף עזה, לא היו הגורם היחיד שהוביל להצלחת הלוחמים והעניק להם את הניצחון האדיר הזה, שכן גורמים רבים נוספים היוו גורם מסייע וממוקד שהוביל לעליונות משמעותית ולפגיעה בתשתית של צבא הישות [ישראל] בעוטף [עזה]. הגורמים הללו כוללים: ראשית, ההתנגדות [הזרועות הצבאיות בפיקוד חמאס] ניצלה את הירידה בתפקוד [כשירות ומוכנות] של הצבא הציוני לאור השינויים המהותיים שחלו בממשלת הימין, והשפעתם על התשתית הצבאית, בגין אובדן יציבות הממשלה נוכח המחאות שפרצו על-רקע חוקים חדשים של הממשלה הציונית, כולל חוקים הפוגעים באופן מהותי במערכת המשפט הציונית. שנית, הערכות אסטרטגיות כושלות של האויב, לאחר שכשלה המערכת הביטחונית הציונית להשיג מידע מדויק על כוונות ההתנגדות [הזרועות הצבאיות בפיקוד חמאס] בשלב זה. זאת יש לייחס למנהיגות ההתנגדות [הזרועות הצבאיות בפיקוד חמאס], שפעלה בשקט ובחכמה רבה, וגייסה את כל הגורמים הפוליטיים, המבצעיים והביטחוניים לשם הנחתת מכת המנע ששברה את גב האויב, מחקה את אוגדת עזה של הצבא במלואה והוציאה אותה מכלל פעולה. שלישית, התמיכה העממית שזוכה לה ההתנגדות [הזרועות הצבאיות בפיקוד חמאס], למרות מצב ההתשה שחווה הציבור התומך [בה] על-רקע מעשי הטבח רוויי הדם שמבצעים הציונים מול שתיקה מבישה של הקהילה הבינלאומית וארגוני זכויות האדם. המצב העממי [החברה האזרחית] מהווה זרוע מרכזית של פרויקט ההתנגדות וציר חשוב בתולדות הסכסוך. בהקשר זה, האויב ממשיך להפעיל לחץ פסיכולוגי על בני עמנו, משום שהוא נכשל באופן מעשי בהתמודדות עם צבא ההתנגדות בעוטף עזה, ולא הצליח לדעת את המספר האמיתי של ההרוגים בשורות הצבא והמתנחלים, ואת מספר האסירים [חטופים] שנפלו בידי גדודי אל-קסאם [חמאס] וגדודי אל-קודס [הג’יהאד האיסלאמי]. זאת, משום שסוגיה זו קשורה באופן ישיר לעתיד הישות [ישראל], מהווה סכנה קיומית עבורה, וחושפת אותה לקריסה רבתי במערכה הזו ולאחריה. לכן, צבא הכיבוש מנסה מבחינה מבצעית למחוק את תמונת הניצחון והכבוד שנרשמה בדם הלוחמים ושינתה את מהלך ההיסטוריה.[סימוכין]