הסערה שעוררה לאחרונה חברת הכנסת טלי גוטליב, כאשר כינתה בזמן דיון בבית המשפט העליון את תנאי מעצרו של יועץ ראש הממשלה, יונתן אוריך, בכינוי "יודנראט", השכיחה פרשה נוספת שבה מעורבת חברת כנסת זו. לפני מספר חודשים הורתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת הכנסת טלי גוטליב בחשד ל"גילוי מידע סודי", בעקבות ציוץ שפרסמה ברשת X, שבו חשפה את זהותו של בן זוגה של מובילת המחאה שקמה ברסלר כאיש שב"כ. בציוץ ברשת X הפיצה גוטליב קונספירציה כוזבת, לפיה המוסד יירט "שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לגדול המרצחים יחיא סינוואר, ימים לפני התופת". גוטליב טוענת כי במצב דברים זה עומדת לה חסינות כחברת כנסת מפני העמדה לדין פלילי, וכי לא תתייצב לחקירת המשטרה אליה זומנה לבקשת היועצת המשפטית לממשלה. חוק זכויותיהם וחובותיהם של חברי הכנסת, שנחקק בשנת 1951, קובע:

• (א) חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה או בשל הבעת דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.

עוד נקבע בחוק כי, למען הסר ספק, מעשה - לרבות התבטאות שאינם אקראיים - של חבר הכנסת, שיש בהם אחד מאלה, לא ייחשב כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו:

• 1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
  2) שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה.
  3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.
  4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.

בנוסף נקבע כי חבר הכנסת אינו חייב למסור בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו, וחסינות זו תעמוד לו גם לאחר שחדל לכהן כחבר הכנסת. משפט המפתח בהגדרת היקפה של החסינות נמצא בסעיף הרחב: "חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת". בשנת 2001 נסע חבר הכנסת לשעבר, עזמי בשארה, לבקר בסוריה באזכרה לחאפז אל-אסד, בה נכחו גם מזכ"ל חיזבאללה וסגן נשיא אירן. בנאומיו הביע תמיכה בפעולות "התנגדות" לישראל. בעקבות כך הוסרה חסינותו והוגש נגדו כתב אישום. אולם בשנת 2006 בוטלו ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שנקבע כי עומדת לו החסינות העניינית שלא ניתן להסירה. במרס 2007 חצה בשארה את הגבול לירדן ומאז לא שב לישראל. בהמשך התפטר מהכנסת, ובחקירה שנוהלה נגדו נחשף כי יצר קשר עם חיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה, מסר מידע על יעדים אסטרטגיים לטיווח טילים, ואף קיבל מאות אלפי שקלים דרך חלפני כספים. מאז 2010 מתגורר בשארה בקטר, עומד בראש המרכז הערבי לחקר ולימוד מדיניות ומשמש כיו"ר חבר הנאמנים של מכון דוחה ללימודים מתקדמים. דווקא התייחסות מערכת המשפט לעניינו של בשארה - והעובדה שבעבר הוחזרה לו חסינות עניינית שנשללה ממנו - מצביעה על גבולות החסינות במקרים של עבירות ביטחון ובגידה. היא ממחישה כי גם אם ניתנת לחבר כנסת חסינות עניינית, אין בכך כדי להגן עליו כאשר מיוחסים לו מעשים הפוגעים באופן ישיר בביטחון המדינה. בנסיבות אלה, משהדליפה חברת הכנסת טלי גוטליב את עובדת היותו של בן זוגה של שקמה ברסלר עובד שירות הביטחון הכללי - בניגוד לאיסור הגילוי שבחוק השב"כ, שהוא חוק פלילי - לא תעמוד לה החסינות העניינית הפרלמנטרית. חסינות זו שמורה רק לעניינים הנוגעים לתפקידה כחברת כנסת, ואינה חלה כאשר מדובר בהדלפה ביטחונית אסורה. לפיכך, היא עשויה להידרש לתת את הדין כחשודה בפלילים, ככל נאשם אחר המובא בפני בית משפט בישראל.