לקינוח הפסקה הזו ארליך מסכם: "השרים הצליחו להגיע לאירוע המתוכנן, תאכלו את הלב השחור שלכם." ואני באמת לא בטוח אם אני רוצה להגיד משהו על השורה הזו, או לאחל ל׳משורר׳ קללה על ביתו ולצאת שונא לא פחות ממנו ולכן לא טוב ממנו. אז אתאפק. חשבתם שכאן זה נגמר? לא ולא. לארליך יש טענות גם כלפי התקשורת: "ואתם, מנוולים בחדרי החדשות, מנסחי כותרות מחרחרי שטנה" בשפתו האלימה, "כותרת צודקת פי אלף הייתה יכולה להיות ׳פורעי הכבישים ותומכיהם התכנסו להפגין בעד חמאס, בשעה ששרי הקבינט הצדיעו למשפחות שכולות".
ממש חנוך מיליבצקי של עולם השירה. בפראפראזה על נתניהו, החלק הראשון לא נכון והחלק השני לא קרה, כמובן. וממשיך: "לרובנו הגדול [ ...] כוונות טובות והבנות שונות. אנו סולחים להם, לרובם, לאלה מהם אשר אינם יודעים את אשר הם עושים." למי שפספס, זה רפרנס לציטוט של ישו (מהנצרות, רחמנא לצלן) שביקש מאלוהים לחוס על החיילים הרומאים שצולבים אותו. במטפורה הפסיכוטית הזו, המפגינים למען החטופים הם הצולבים, והציבור הדתי הוא הנצלב שמפנה את הלחי השנייה ומבקש מחילה עבורם בגדלות נפשו (הצנועה). לא פחות.
זה מרגיש לי כמו זמן טוב להזכיר שהתקשורת שארליך מקונן עליה מעולם לא הייתה כל כך ימנית כמו ב-2025. לא, לא רק בגלל שכל כולה מוקדשת השבוע לחגיגת אבל משכתבת-היסטוריה על ההינתקות (החשובה והנכונה בפני עצמה), אלא בגלל שרוב מוחלט של התקשורת הכתובה ימנית (הידעתם? השבוע עבר קלמן ליבסקינד מלכתוב טורים למעריב הימני למשרת העורך הראשי של מקור ראשון הימני, ובמקביל עורך מקור ראשון לשעבר הימני התמנה לעורך ידיעות אחרונות, והעיתון הנפוץ במדינה בכלל שייך למרים אדלסון);
קלמן ליבסקינד בגלל שיש פה שני ערוצי חדשות (14, i24) שמקדמים את הממשלה ועוד שניים שבהם הפרשנים והעיתונאים הבכירים הם ימנים (12) ועמית סגל את דפנה ליאל ואלמוג בוקר, כאן11 ואילה חסון את אבישי גרינצייג ועקיבא נוביק) ורק אחד (13) שמעז להיות שמאלה מהמרכז; בגלל שאתר ynet, אתר מעריב, אתר וואלה, אתר ג׳רוזלם פוסט והאתרים המגזריים ׳כיכר השבת׳ ו׳סרוגים׳ ועוד הם בבעלות הימין; בגלל שרוב הכותבים הכי נעקבים ברשתות החברתיות הם סגל את מגל; בגלל כל אלה גם יחד. אז כשהוא כותב ש"לעולם לא ננסח כותרות מתועבות כאלו, גם אם אי-פעם יהיו ידינו על גרונם של כלי התקשורת הגדולים, ולא ידיכם."
הוא לא רק משקר לגבי אופי הכותרות - כי אלוהים יודע כמה כותרות דוחות, מגעילות, עמוסות שקרים והסתה פורסמו בתקשורת הימין ובכלל - אלא שבמציאות שלנו, למרבה הצער, הימין שולט בתקשורת כבר מזמן. ארליך פשוט נשאר קצת מאחור, בארץ המתנחלים הקיצוניים, שמעדיפים שנאה ובוז ליותר מחצי העם שמעז לחלוק עליהם ושהדמוקרטיה מעניינת להם את קצה הסיכה שמחזיקה את הכיפה על הראש בדרך מסעודת מלכים בהתנחלות לעוד ישיבת קבינט, שבה מן הסתם לא יחליטו על עסקת חטופים כי חשוב יותר להמשיך את המלחמה, הכיבוש, הגירוש וההתנחלות העתידית בעזה. והחטופים? נו שוין, החזרנו 80%!
7. סעיף שנוסף כי זה מספר סמלי ואנצל אותו כדי לחלוק כמה תגובות אוהדות שקיבל ארליך לפוסט (הזהה לטור) שפרסם בפייסבוק:
"הסכמתי עם הכל, עד הסליחה. למה שנסלח למנוולים האלו? הם בכלל ביקשו סליחה?? יבקשו אי-פעם??? קודם שיבקשו סליחה ואז נדבר."
"למה נסלח? אני לא סולחת. לא על השנאה כלפי בימים אחרי רצח רבין, לא אחרי הגירוש. כתושבת הגוש רק שנתיים. כבר 30 שנה שהמיעוט חוטף לנו את המדינה."
"רחמים רחמים על האנשים האלה שלא נותר להם אלא לעשות מניפולציות."
וכמובן הפסיכוזה הלאומנית האהובה עליי: "אני אומרת, כשיבוא המשיח וכולנו נראה באורו שזורח ננהר כולנו לירושלים ואלה יישארו בחדרי החדשות, אחרונים לדעת, אחרונים לדווח, צלילי קולם ומילותיהם יגוועו ולא יזכו להודיע על בוא המשיח. שיצעקו. בתוך השופר הגדול וכל החצוצרות, סוף-סוף אף אחד כבר לא ישמע אותם."
אלה האנשים שנלחמים כדי לחרב את מדינת ישראל ולהחליף את הציונות בלאומנות, את הדמוקרטיה באוטוקרטיה, את הליברליזם בפופוליזם ואת העבודה הקשה, כושר ההמצאה, החוכמה והדיפלומטיה בתפילות למשיח, הרס ושמד, ומלחמות נצח בשם השם. צור ארליך? הוא בסה"כ אחד מנביאי השקר שלהם.