ב-14 באוגוסט 2023, נשא מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, נאום לרגל ציון יום השנה ה-17 ל"ניצחון במלחמת יולי" [מלחמת לבנון השנייה ב-2006]. בנאומו, שקדם בכשבועיים לפגישתו בביירות עם סגן מנהיג חמאס, סאלח אל-עארורי, ומנהיג הג’יהאד האיסלאמי זיאד אל-נח’לאה (2 בספטמבר 2023), לצורך תיאום המתקפה המתוכננת נגד ישראל, אמר נסראללה, כי צה"ל נמצא במצב הגרוע ביותר מאז מעולם, וכי ציר ההתנגדות יכול במהלך צבאי משותף להביא למחיקתה של ישראל מהמפה.

להלן קטע מדברי נסראללה:

האם [הישראלים] הצליחו במהלך 17 שנים לשקם את כוחו של הצבא הישראלי? כלומר, האם כיום הוא במצב טוב יותר וחזק יותר ממה שהיה ב-2006? לאחר 17 שנים של שיקום, אימונים, תמרונים, ציוד וטכנולוגיה חדשה שנכנסו לשימוש? לא, בהחלט לא. ניתן לשמוע רבים מקרב הגנרלים של האויב, בדימוס ובתפקיד, שרים, ראשי ממשלה לשעבר, שרי הגנה ורמטכ"לים, המדברים על המצב הקשה אליו הגיע הצבא הישראלי. הדבר החשוב ביותר הוא חולשת רוח הלחימה, חוסר הנכונות להקרבה, היעדר האמון בין החיילים, הקצינים והמפקדים, והיעדר האמון בינם לבין הדרג הפוליטי. התבוננו ברמת האבטחה שהחיילים והקצינים דורשים כשהם יוצאים למבצע כלשהו, התבוננו בהיקף הכוחות, המטוסים, המסוקים, הכטב"מים, כלי הרכב [המשוריינים] והתותחים שתקפו את מחנה ג'נין, שהוא מוגבל בשטחו ונתון תחת מצור. יש נכונות מועטה להצטרף ליחידות קרביות, ו[החיילים] הולכים ליחידות אחרות שאינן קרביות [ואינן פועלות] בשטח. הם [הישראלים] לא הצליחו לבצע שיקום כלשהו [של הצבא]. מאז 2006 ועד היום, אין הישגים קרקעיים. כאשר ניסו לבצע ניסיון פריצה בעזה, היו להם הרוגים, פצועים ואף שבויים. לכן, כל ההישגים שהם מדברים עליהם היום הם הישגים באש - הפצצות אוויריות. חיל-האוויר מבצע הפצצות בעזה ובסוריה, אך הישגים קרקעיים ממשיים של צבא, שהם טוענים שהוא צבא אגדי ובעל עוצמה כזו - מכל זאת [הישגים צבאיים של ישראל], לא ראינו דבר מאז 2006 לערך במה שהצבא הזה מתמודד כיום מול הלוחמים בגדה המערבית. ועכשיו, בגין המחלוקות הפוליטיות הקיימות בישות [ישראל], מצבו של הצבא הישראלי הוא הגרוע ביותר בהשוואה לכל תקופה בעבר, לא רק ביחס למצבו הנוכחי, אלא ביחס לכל זמן בעבר. זה מה שאומרים הגורמים הרשמיים, [הקצינים] בדימוס, קציני וחיילי המילואים. זה היה נושא למחלוקת ביומיים האחרונים בין ראש ממשלת האויב [בנימין נתניהו], הרמטכ"ל [רא"ל הרצי הלוי] ומפקד חיל-האוויר [אלוף תומר בר]. המכה החזקה שתונחת על הצבא הזה תהיה אם הכנסת תאשר את חוק הגיוס החדש שדורשות חלק מהמפלגות הדתיות הקיצוניות. כבר אז, הם התחילו לומר - אחדים מאלה שהיו שרי הגנה ורמטכ"לים לשעבר - שחוק זה, אם יאושר, ינחית מכה קטלנית על הצבא הישראלי. אסתפק בשני דוגמאות אלו ואחזור לנקודה המרכזית - מסלול ההתדרדרות. ניתן לראות באופן כללי שהאויב עבר ממצב של התקפה ויוזמה ברוב המקרים למצב של הגנה, ואפילו כשהוא תוקף, הוא עושה זאת ממצב הגנתי, בין אם בעזה, בגדה [המערבית] או בסוריה. כמובן, זה דורש הסבר וזמן, אך זו האמת. היום, ההתנגדות בלבנון, בפלשתין וציר ההתנגדות באזור תפסו את מושכות היוזמה במידה רבה. אני לא אומר באופן מוחלט, אלא במידה רבה. ישראל כעת מסתתרת מאחורי חומות - מאחורי החומות מול לבנון, מאחורי חומות מול עזה, מאחורי חומות במקומות רבים בגדה [המערבית]. לפני שבועות קראנו שהם יבנו חומות בשטחים מול ירדן מחשש לחדירת גורמים ג'יהאדיסטים או העברת נשק ללוחמים בגדה המערבית. מסלול ההתדרדרות הזה מביא אותנו לנקודה האחרונה בדיוננו, הקשורה לשאלה - כיצד להתמודד עם האיומים הקיימים והנוכחיים מצד האויב? לפני ימים, שר המלחמה של האויב [יואב גלנט], [בהיותו] במרחק מאות מטרים מהגבול - כי כשהם עומדים על הגדר התיל, המצלמות מצלמות אותם - הוא עמד במרחק של מאות מטרים ומשם השמיע איום, איום שאינו חדש. בעבר היו גורמים ציונים אחרים השמיעו את אותו האיום, ואמרו שהם יחזירו את לבנון לעידן האבן אם... ואם... ואם... בסדר, בנקודה האחרונה הזו אני רוצה להגיב על ההצהרה הזו ועל האיום הזה, בהתבסס על כל מה שנאמר לעיל. כמובן, אנחנו לא מכחישים - האם אנחנו מכחישים שישראל יכולה להחזיר את לבנון לעידן האבן? לא. כלומר, חיל-האוויר שברשותם, הטילים שברשותם, הארטילריה שברשותם, יש להם תמיכה אמריקנית - כן, הם יכולים לעשות זאת. אבל זה לא חדש, זה קיים כבר זמן רב, זה קיים כבר עשרות שנים, ולכן זה לא החידוש. החידוש הוא מה עם לבנון? מה עם ההתנגדות בלבנון? מה היא יכולה לעשות? וזה מה שמפקדי האויב מבינים, אבל הם מנסים לדלג מעל זה באמצעות תעלולים תקשורתיים חסרי ערך. השאלה החדשה היא: לאחר כל האירועים וההתנסויות [בלחימה] הללו, היכן נמצאת לבנון? לכן אני אומר לאויב הזה: היום אני יכול לומר לו, עם הוכחות וראיות, גם אתם תחזרו לעידן האבן. אם תצאו למלחמה עם לבנון, גם אתם תחזרו לעידן האבן. מישהו מהם עשוי לומר: אדוני, זה יותר מדי, אתם מגזימים. בסדר, רק שתי מילים להוכחה: שר המלחמה הישראלי [יואב גלנט] הוא גנרל לשעבר, ולו הגנרלים שהוא יכול להיפגש איתם. פלשתין הכבושה -השטח עליה היא משתרעת ידוע. בעבר הנחנו את המפה והצבענו עליה בידינו. הוא [האויב] יכול להכין רשימה [של יעדים לתקיפה], וגם לנו יש רשימה [דומה]. אם אין לו אותה, אנחנו יכולים לשלוח לו אותה: שדות תעופה אזרחיים, שדות תעופה צבאיים, בסיסי חיל-האוויר, תחנות כוח וחלוקת חשמל, תחנות מים, מרכזי תקשורת ראשיים, מתחמי תשתיות שאין צורך לפרט יותר מדי בעניינם - בתי זיקוק לנפט, בנזין, אמוניה, ואפשר להוסיף לכך את הכור בדימונה. כל [היעדים] האלה [נמצאים] בשטח הזה, שהוא שטח צר. אנחנו לא מדברים כאן על מדינה כמו רוסיה או אמריקה, או אפילו כמו סודן, למשל. אנחנו מדברים על פלשתין הכבושה. הוא יכול לחשב כמה טילים מדויקים צריכה ההתנגדות [חיזבאללה] כדי להרוס את כל [היעדים] האלה, ואפילו אם תפעילו את כל כיפת הברזל שברשותכם, ומטה הקסם [מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר] שברשותכם, ו[טילי] הפטריוט שברשותכם - בסדר, הפלתם כמות מסוימת של טילים, אבל כמה טילים צריך [לשם הגנה מפני פגיעה בכל היעדים האסטרטגיים]? קראתי דברים שאמרו מספר גנרלים ישראלים, הם מדברים במונחים טכניים, הם אינם מפחידים אותנו או את עצמם, אלא הם מתריעים על הבעיה כדי למצוא לה פתרון. הם אומרים שטילים מדויקים, אם יצליחו להגיע [לפגוע ביעדים בישראל], תהיה להם השפעה כמו של נשק גרעיני. כמובן, ייתכן שיש הגזמה בתיאור, אבל [הדברים נאמרו] לצורך הערכת הסיכונים. כאן אנחנו עדיין מדברים רק על התשתיות הבסיסיות. ואם נדבר לאחר מכן על דברים אחרים, שאנחנו לא נדבר עליהם כרגע, שהישראלים יודעים עליהם - זה אם המערכה תישאר רק עם ההתנגדות [חיזבאללה] בלבנון. מה יקרה אם המערכה תתפתח ללחימה עם כל ציר ההתנגדות? אתם יכולים להחזיר מדינה זו או אחרת לעידן האבן, אבל אם המערכה תתפתח ללחימה עם ציר ההתנגדות, אז לא יישאר דבר שנקרא ישראל. לכן, על מפקדי האויב לדעת שבשדה הזה, בזירה הזו, הם לא משחקים משחק של [ניצחון ב]נקודות, אלא משחק של קיום והשמדה, קיום והשמדה. לכן, עליהם להניח את רגליהם על הקרקע ולהתמודד עם המציאות, והם במידה רבה מתמודדים עם המציאות, בנפרד מהתעלולים התקשורתיים. מבחינתנו, כל האיומים הללו לא מפחדים אותנו. היום, ללבנון יש גורמי כוח בסיסיים המסוגלים להגן עליה, להרתיע את האויב, להשיג ביטחון ושלווה בהתמודדות עם האויב. אני לא מדבר כאן על העניין הפנימי. משוואת הזהב שאנו תמיד מדגישים היא זו שמגנה על לבנון, היא זו שהשיבה את הנפט, הגז והמים [הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון ב-27 באוקטובר 2022], היא זו שתשיב את שאר נקודות הגבול הכבושות ואת אזורי הגבול הכבושים [תביעות טריטוריאליות של חיזבאללה בגליל], והיא זו שמהווה מגן חזק, אמיתי ויקר ללבנון ולעם הלבנוני, וגם כחלק מציר ההתנגדות באתגר הגדול [מול ישראל]. לכן, לסיכום הדבר: אם נבחן את הישות של האויב [ישראל] ב-2006 מבחינה פוליטית, צבאית, עממית, פנימית, חברתית ומורלית, והיום ב-2023, היא [ישראל] חלשה יותר ממה שהייתה, ואם נבחן את ההתנגדות [חיזבאללה] וציר ההתנגדות ב-2006 והיום ב-2023, היא [חיזבאללה] חזקה הרבה יותר ממה שהייתה. זה מה שעלינו לבנות עליו לעתיד המציאות שלנו, האזור שלנו ושל ארצנו. [סימוכין]