אני רוצה לדבר רגע על מרחב האינטרנט ועל אנשים שעולים בשמות יוזרים אנונימיים, וקובעים "עובדות". ראשית, אפשר בהחלט להתווכח עם אדם, שרכש השכלה מצטברת של למעלה מעשור בתחום מחקר מסוים (ואפילו קיבל תואר דוקטור לעניין זה), אך מומלץ לעשות זו במידת הצניעות והענווה המתבקשת (אני סבור כי, אני חושב ש ולא "עובדה").
הערה זו, אגב, באה במיוחד על-רקע אותו "טוקבקיסט" שקרא לעצמו דני דין, ורוצה לקבוע "עובדה", כלומר שמה שנכתב בפוסט המקורי הוא שקר או לכל הפחות עיוות. במקרה שכזה, עליך לעשות מאמץ כפול ומכופל, לבדוק את הטענה שאתה רוצה לטעון כדי להוכיח את ההפך, ככה בדרך כלל עובד המדע.
עכשיו, בשנתיים האחרונות, החיים הפכו ממש קלים יחסית. אפשר פשוט לשאול את מנוע בינה מלאכותית החביב עליך ואז לא להתבזות עם התכתשות, בקיר של אדם, שזהו תחום מחקרו.
כלל אצבע השני, מופנה לאלה שקופצים לסייע לו, ולא קוראים את הטענה הנגדית או את התשובה שאני משיב, חיים בעולם של תיבות תהודה של עצמם, וכותבים משהו שאיננו קשור כלל ועיקר לנושא שעומד על הפרק. קרא את כל מה שנכתב ושאל את עצמך עם מה שאתה מוסיף רלוונטי בכלל. מניסיון, לרוב זה משהו שבכלל איננו מתכתב עם הטענה והפרכתה.
לבסוף ולמעלה מהצורך, כדי לסלק כל צל צילו של ספק (גם אם הוא מוגדר כ"עובדה"), הסיוע הראשון שארצות הברית העבירה לישראל נעשה בשנת 1952 בתקופת נשיאותו של טרומן (כפי שכתוב במפורש בטקסט) בסיוע אזרחי בגובה של כ-75 מיליון דולר שנמשך לאורך השנים. הסיוע צמח אחרי מלחמת יום הכיפורים להיקף של 2.2 מיליארד דולר.
ההסכם האחרון שנחתם בשנת 2015 וישומו שהחל ב-2018 דיבר על 3.8 מיליארד דולר (כסיוע צבאי בלבד), לשנה למשך עשור (לא כולל התוספות של כ-14 מיליארד דולר אחרי תחילת המלחמה עם אירן). ואיך אני יודע את כל זה? אנחנו בדיוק כותבים כעת פוסט דוקטורט בנושא, אני והשותפה שלי פנינה שוקר באוניברסיטת דרום וולס, על שורשי הסיוע החוץ של ארצות הברית מאז הקמתה של מדינת ישראל. תודה על הקשב שלכם בנושא.