לאחר התבוננות על הצילומים וקריאת השלטים בקומת הכניסה, מוזמנים המבקרים לרדת במדרגות רחבות למפלס התחתון. שם אופפת אותם תחושה של מסע בזמן ומעבר לשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. תחושה הנוצרת כי בחלל נבנתה, בכישרון רב, הדמיה של רחובות חלונות ראווה, חיבור בין חוץ - הליכה ברחובות, ופנים - תצוגת אופנה על במה מסתבבת, אישה ישובה מאחורי שולחן ולפניה דגמי אופנה שתכננה, או/וישובה ליד מכונת תפירה ועוד.

בקומה התחתונה מתחיל המסע דרך סיפורה של הדי סטרנד, מעצבת אופנה יהודיה מפראג. הדי ובעלה ניספו בשואה אך דגמי אופנה שציירה בכישרון רב נמצאו במעטפה סגורה נשמרה אצל בני משפחה. המעטפה עם הדגמים נשלחה עוד בשנת 1939 לאבי המשפחה בארה"ב, מתוך אמונה שיעזרו להם להשיג אשרת כניסה לארץ המובטחת. אחרי גילוי המעטפה הוצגו הדגמים לראשונה במוזאון היהודי במילווקי. בארץ נוצרו במיוחד לכבוד התערוכה במוזאון העיצוב, שמונה מערכות לבוש על-פי הדגמים, כשהם נאמנים לחומרי הגלם שהיו בתקופה שהדי סטרנד חיה, והם מוצגים בתערוכה בתצוגת אופנה על במה מסתובבת.

בחזרה לקומת הכניסה מוזמנים הבאים למסלול מעגלי בתערוכה " לוחמות ללא נשק", הכולל גם פרסומי אופנה ממלחמת העולם השנייה. המוצגים נצפים בחלונות תצוגה, עם הסברים מאירי עיניים, קטעי עיתונות, פרסומות ועוד. הם שופכים אור על אביזרים שעזרו לנשים שלקחו חלק במאמץ המלחמתי - עובדות במפעלים, מפעילות מרכזיות טלפון - לשמור על זהותן הנשית. לדוגמה פרסומות לשפתונים, גרבי ניילון, לק לציפורניים ועוד, לצד פרסומות הקוראות לחיסכון, שימוש בחומרים ממוחזרים ועוד. בסוף מסלול זה נמצאת תצוגה של חפצים שהובאו מהאוסף של יד ושם בירושלים. הוא כולל מספר אביזרים יומיומיים פשוטים, כמו מסרק, או חזיה לדוגמה, שלא היו בהישג ידן של האסירות במחנות העבודה/ההשמדה ובתושייתן הצליחו לייצר אותם בעזרת חומרים מאולתרים. חדר עם מוצגים מעוררי הערכה והערצה לנשים אלה שגם בתנאים איומים הצליחו לשמור על צלם אנוש ועל ציביונן הנשי.

בקומה העליונה מחכים למבקרים מספר מיצבים, המדגימים כיצד גם במהלך השנים שקדמו למלחמה והתאפיינו בשפל כלכלי, בשנות המלחמה עצמה וגם בתקופה הראשונה אחריה, נמצאו דרכים יצירתיות למחזר חומרים, להשתמש בשקים ובבדי מצנחים וליצור מהם שמלות כלה, בגדים ליום יום ועוד. בכניסה יש מיצב מרשים עם בדים שנוצרו משקים המודפסים בדגמים עליזים וצבעוניים. ההתייחסות מדגימה את השימוש בשקים ששימשו באופן רגיל לאחסון מוצרי מזון, שהסבו והרחיבו את השימוש בהם גם כחומר גלם שמיש ואסתטי בתעשיית הלבוש. באולם המרכזי מוצגות שתי קבוצות של מוצגים המדגימות שימושים משניים מקוריים בבדי מצנחים לבנים העשויים ממשי. מימין ניצפות בובות תצוגה עוטות שמלות משי יפיפיות עם דגמים מעניינים. במבט מקרוב מתגלה שבדי המשי מהם נתפרו השמלות הם בעצם בדי מצנחים עליהם הודפסו מפות בריחה ששימשו את הבורחים-ניצולים להגיע ליעדיהם. מפות הבריחה הודפסו על גבי בדים של מצנחים בגלל חוזקם והעובדה שאפשר לקפל אותם ולהחביאם בעת הצורך אפילו בתוך עקב של נעל.

בצד שמאל מוצגות שמלות כלה מגוונות, על-רקע תפאורה בסגנון ארט דקו. האולם האחורי מוקדש לאישה "גיבורת אופנה" - לאה גוטליב. לאה היא ניצולת שואה מהונגריה שהייתה חסרת כל והצליחה להקים בשנת 1956, יחד עם בעלה, את חברת "גוטקס"- תעשיית אופנת בגדי-ים, שהפכה לאימפרית אופנה בינלאומית. האולם עוצב על-ידי האוצרת והמעצב ויקטור בלאיש, בצורת בריכת שחייה ענקית כשמסביבה בובות תצוגה לבושות בבגדי ים מקולקציות שונות, ישנות וחדשות. בין בגדי הים מוצגים בגד הים שלבשה הדוגמנית תמי בן עמי ובגד הים המנומר שלבשה הנסיכה דיאנה. בדרך חזרה, ניתן לבקר בחדר נוסף בקומת הכניסה, המוקדש לגיבורות בנות תקופתנו, "גיבורות חרבות ברזל", ומכירות לנו חלק קטן מסיפורי הגבורה הנשית שנכתבו בדם על מעשיהן רוויי האומץ העילאי של גיבורות אלה, שתושיתן וגבורתן התגלתה ב-7 באוקטובר ובתקופה הסמוכה לתאריך זה. נשים שלמרות גילן הצעיר הרגישו חדורות שליחות ומסירות וגילו אומץ לב, תושייה, נטילת יוזמה והצילו רבים.

הצילומים של כמה מהן מוצגים כשהם מלווים בדברי הסבר. קולאז אקרעי מרשים נוצר תוך כדי הביקור, כאשר הבאים מתבקשיםלרשום את התייחסותם לגיבורות על גבי ניירות ריבועיים במידת גודל אחידה ולתלות אותם על קירות שמיועדים לכך. התערוכה על גיבורות חרבות ברזל, נעשתה בשיתוף פעולה עם מרכז שלהבת בגני תקווה (שהוא בית שיקומי לנכי צה"ל), כאשר הטקסטים נכתבו בסדנת הכתיבה שנערכה שם ובסדנת הנגרות של המרכז יצרו מיצב מיניאטורי של התערוכה. מקבץ התערוכות המוצגות תחת הכותרת "גיבורות", מעלה פרק חדש בתולדות האופנה המתייחס לגבורה האנושית הקולקטיבית והפרטית. התערוכות מדגימות פרק חדש בתולדות האופנה המתייחס לתושיה ולגבורה האנושית ומדגים את כוחה של האופנה בזמן משבר דרך סיפוריהן הפרטיים של נשים שמצאו דרכים יצירתיות להתמודד, ליצור ולייצר תקווה.