ביום שני - 22 באוגוסט 1955 אירעה התאונה הראשונה בישראל של מטוס בטיסת ניסוי בה נספה טייס. ביום זה בסביבות השעה שלוש אחר הצוהריים המריא סרן לסלי אריה אוסטרוב במטוס מדגם סופרמרין ספיטפייר שמספרו 2018 לטיסת מבחן כדי לבדוק את מערכותיו וכשירותו של המטוס. המטוס אשר היה לפני כן בשירות טייסת 101 - טייסת הקרב הראשונה של חיל-האוויר - הועבר מחיל-האוויר למפעל "בדק מטוסים" בלוד, לשם שיפוצים ובדיקות כלליות אחרי שטס שעות טיסה רבות, לקראת מכירתו והעברתו יחד עם עוד למעלה מ-30 מטוסים מסוגו לחיל-האוויר של בורמה. הטיסה נערכה מעל לעיר לוד, בקרבת שדה התעופה.
"יש רעידות חזקות במנוע"
לאחר שעלה לאוויר בגובה אלפי רגל, הבחין הטייס אוסטרוב בתקלה במנוע המטוס. המנוע החל לרעוד, לרטוט בחוזקה לא רגילה, וככל הנראה בשל ניתוק זז המנוע ממקומו. המטוס איבד יציבות. הטייס הודיע בקשר האלחוטי למגדל הפיקוח על התקלה. "יש רעידות חזקות במנוע", דיווח למגדל הפיקוח. המטוס שהיה בגובה כ-6000 רגל לערך, נכנס לסחרור באוויר והחל מאבד גובה בתנועה סיבובית.
הטייס עשה מאמצים נואשים לייצב את המטוס ולנסות להנחיתו נחיתת חירום אולם ללא הצלחה. המטוס הפך לבלתי נשלט וכשהבין הטייס, כנראה, כי אין סיכוי לייצב ולהציל את המטוס הודיע בקשר בשפה האנגלית (שפת האם שלו) משהו בנוסח "אני צונח, קופץ ". אלה היו מילותיו האחרונות. הוא לא הצליח להיחלץ מתא הטייס ולצנוח, המטוס נפל במהירות רבה לכיוון הקרקע והתרסק בשדה חרוש ליד פסי הרכבת שליד מעברת "מחנה ישראל" לא רחוק משדה התעופה לוד. הטייס נהרג במקום.
אנשי שדה התעופה ומגדל הפיקוח שעקבו בדאגה אחר האסון שהתחולל באוויר חשו מיד למקום עם אמבולנס ואיתם הגיעו כוחות משטרת נמל התעופה. כמה מאנשי שדה התעופה שהיו עדים לדרמת האסון המתחוללת באוויר, סיפרו, כי כשהגיע המטוס לגובה של כ-2,000 רגל לערך מעל שדה התעופה בלוד ראו שהטייס ניסה להתיישר ולהתייצב כדי לבצע נחיתה, אולם לפתע סטה-פנה המטוס בזווית של כ-60 מעלות לעבר שכונת-מעברת "מחנה ישראל" וצנח על הקרקע.
תושבים בשיכון-מעברת "מחנה ישראל" שעבדו באותה עת בשדה סיפרו לעיתונאים כי שעה שהמטוס צלל לקרקע נדמה היה להם כי הטייס מאותת להם לפנות את השדה כדי שלא ייפגעו. עוד בשעה שתיים בצהריים נראה הטייס סועד את ארוחת הצוהרים במסעדת שדה התעופה בחברת חבריו.
עברת שם משפחתו יום לפני נפילתו
אגב, יום קודם לאסון, ביום א', (יש אומרים אף ביום האסון), נסע אריה אוסטרוב ביחד עם רעייתו עדינה למשרד רישום התושבים המחוזי והשניים שינו-עברתו באופן רשמי את שם משפחתם אוסטרוב לאירם, וזאת על-פי בקשת הצבא, שכן אריה היה מתוכנן לצאת מטעם צה"ל להשתלמות טייסי ניסוי באנגליה מספר שבועות לאחר מותו, ובאותה תקופה כידוע, חויבו נציגים-שליחים ישראלים שיצאו לחו"ל בשליחות או מטעם המדינה לעברת שמם.
הלוויתו של סרן לסלי אריה אוסטרוב נערכה בטקס צבאי בבית העלמין הצבאי בקריית שאול.