לפני כמה ימים נתקלתי בפוסט של יאיר לפיד על ההבדלים בין הימין למרכז. יש לי מה להגיד על הטקסט הזה - למשל, על זה שבזמן שהימין "משיחי, מקים את בית המקדש", המרכז לפי לפיד "מסורתי. עושה קידוש בארוחת שבת." אבל אני רוצה להתרכז דווקא בצלע השלישית: השמאל. אז הנה, לפי נוסחת לפיד "הימין - תומך בהשתמטות מצה"ל. המרכז - מתעקש על גיוס לכולם. השמאל - תומך בחובת שירות, בין אם בצורת שירות בצה"ל או בצורת שירות לאומי משמעותי אחר, ובלבד שכל אחד ואחת ימלאו את חובתם כלפי המדינה, תוך התחשבות בייחודם ובמשמעות השירות שלהם. למשל, איך משלבים נשים וחרדים. הימין - מחלק כספים קואליציוניים במיליארדים, קצבאות והטבות למקורבים. המרכז - מקדם כלכלת שוק קפיטליסטית. מחזק את הציבור העובד ומשלם המיסים. השמאל - יקדם כלכלה סוציאל-דמוקרטית ברוח "שינוי סדר העדיפות" של יציק רבין, שגרמה לפריחת השוק מחד ושמרה על האלמנטים הייחודיים של הכלכלה שלנו, כמו ביטוח לאומי, קופות החולים וחוקי זכויות עובדים, מאידך. הימין - משקיע בבתי ספר מגזריים שבהם לא לומדים ליב"ה ובכיתות קטנות ביו"שׁ. המרכז - משקיע בחינוך הממלכתי, בילדי הפריפריה ובחינוך למצויינות. השמאל - יתעדף הסטת תקציבים מיהודה ושומרון ומערכת החינוך החרדית והדתית לטובת חינוך ממלכתי ליברלי ומעמיק, ושם דגש על ביטול הליכי ההדתה וההקצנה בחינוך בכלל והפיכת משרד החינוך לזרוע תעמולה מסוכנת של הממשלה בפרט. הימין - מרחיב את הגירעון וחסר אחריות כלכלית, דירוג האשראי יורד. המרכז - הוריד את הגירעון לאפס, חיזק את הייצוא, חתם הסכמי סחר בכל רחבי העולם, הביא לשיא של כל הזמנים בהשקעות מחו"ל. השמאל - בעד צמיחה גבוהה בצד ולא על חשבון הדאגה לאזרח הקטן, הנמכת המחירים המשתוללים בשוק הדיור, ביוקר המחיה וכן הלאה. לא מפחד מהגירעון, כן מפחד מאבטלה גואה. יודע שהישגים מדיניים ושקט ביטחוני ארוך טווח מביאים יותר צמיחה והשקעות מכל דבר אחר. הימין - מינה לשר הממונה על המשטרה עבריין מורשע, החליש את שלטון החוק, אחוזי הפשיעה עלו באופן ניכר. המרכז - מינה את מפקד סיירת מטכ"ל ואת הניצב שהקים את 443 לאחראים על המשטרה, חיזק את שלטון החוק, אחוזי הפשיעה ירדו באופן ניכר. השמאל - יבצע רפורמה מקיפה בתחום ביטחון הפנים, כולל ארגון-מחדש של המשרד ׳לביטחון לאומי׳, מהפכה בשורות המשטרה לרבות הדחה והחלפה של כל הבובות בשירות המיליציה של בן-גביר מהמפכ"ל ומטה. זוכרים את השר בר לב? הימין - פירק את מעמדנו הבינלאומי, גרם לאמברגו נשק על ישראל, גרם להכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית. המרכז - הביא לפריחה מדינית חסרת תקדים, חתם הסכמי ביטחון בכל רחבי העולם, מנע הכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית. השמאל - מבין שהאינטרס הישראלי הוא מדינה פלשתינית עצמאית, ריבונית ומפורזת. יפעל כדי לפתור, לא לנהל, את הסכסוך. העולם? הוא צמא לזה יותר מלכל מהלך ׳הסברה׳. הימין - רב עם הצבא, לכלך על המפקדים ברשתות החברתיות. המרכז - חיזק את צה"ל בכל דרך אפשרית, התייחס תמיד בכבוד למפקדיו. השמאל - יפעל לפי ציוויו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל: "אנו נדע להחזיקם (את כוהני הדת) בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. הימין - מממן נסיעות לאומן. המרכז - העלה את שכר החיילים. השמאל - לא עד כדי כך פופוליסטי. לא כל דבר זה או חיילים או חרדים. הימין - 7 באוקטובר. המרכז - גבולות בטוחים ושקטים. חיסול ראשי הג׳יהאד האיסלאמי. השמאל - לא יסתפק בחיסול ראשי ארגון טרור משני תוך המשך ׳ניהול הסכסוך׳ של הימין. יחתור לפתרון אמיתי, לא פלסטר זמני ובלתי מספק של הסכסוך. יעקור מן השורש את תפיסת הקוץ בישבן. הימין - משיחי. מקים את בית המקדש. המרכז - מסורתי. עושה קידוש בארוחת שבת. השמאל - ייתן לדת ולמסורת כבוד ומקום, מבלי לשכוח ש-45.3% מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם כחילונים, ומהווים את הקבוצה הגדולה ביותר באוכלוסייה היהודית. הימין - תולה על הקיר תמונה של נתניהו. המרכז - תולה על הקיר תמונות של בן-גוריון ומנחם בגין. השמאל - תולה על הקיר תמונות של הרצל, בן-גוריון ורבין וזוכר איך ׳מרכזניקים׳ הציעו להוריד את רבין משם. ולצידן, תולה תמונה של הממשלה החדשה, הציונית, הליברלית, שתחזיר את ישראל לדרך הישר. ועוד כמה תוספות: הימין - מקדם הפיכה משטרית אנטי-דמוקרטית שתפרק את הציונות. המרכז - נלחם על שימור המצב הקיים במקרה הטוב ומתחנן לפשרות והסכמות, בשם אחדות מדומיינת ומעושה, במקרה הרע. השמאל - מכיר בכשלים הרבים במערכת המשפט ובמערכת החוקתית של ישראל, ולהוט לתקנם: לכונן חוקה, לשפר את מערכת הממשל, כולל ביצור מעמד הממשלה (אין יותר ׳רוטציות׳ וממשלות של 30 שרים), הקמת בית נבחרים שני וחיזוק הרשות המחוקקת כולה, קידום מגילת זכויות ופעולות, כולל תהליך החקיקה מעמד הזכות לשוויון, לתקשורת החופשית ועוד, וביטול חוק יסוד: משאל העם וחוק יסוד: הלאום. הימין - תרבות של הון-שלטון-עיתון-עולם-תחתון. המרכז - נגד. כשזה לא מתאים לו. השמאל - נגד. נקודה. לא עוד שחיתות, לא עוד מאפיה, לא עוד קטר, לא עוד מיליארדרים שמקבלים טובות הנאה. הימין - משכתב את הציונות כתנועה דתית קיצונית ומשיחית. המרכז - מתעקש שבגין, רבין, גולדה ושמיר היו כולם, בסה"כ, אותו הדבר. השמאל - יכונן מחדש את החזון של הרצל, של ברנר, פינסקר, הס, א.ד. גורדון, ברדיצ׳בסקי ועוד. לא עוד רוויזיוניזם. תבחרו אתם.