מייל שקיבלתי, ואני מעלה כאן בעילום שם, ובאישור השולח, ומוסיף תשובה לשאלות, בתקווה שהשואל אינו היחיד שמתעניין: שלום עומר, אני מאזין בהנאה לפודקאסט "עושים חשבון" ורציתי תחילה להגיד תודה רבה לך ולשירה על עבודתכם. בזכותכם הכרתי ולמדתי הרבה נושאים מרתקים ואם הייתם מקדימים בעשור אז ככל הנראה הייתי מתחיל ללמוד באקדמיה כלכלה ולא xxx. יש לי שתי שאלות שאני מהרהר בהן לאחרונה בנושא מס הכנסה. 1. למה מס ההכנסה הוא פונקציה של מדרגות ולא פונקציה רציפה? או לכל הפחות, למה לא מצופפים את המדרגות (כלומר יותר מדרגות)? 2. השאלה השנייה שאני רוצה לשאול מבוססת על הטענה שאם ממסים יותר את בעלי ההון אז בעקיפין אנחנו בעצם ממסים את השכבות החלשות. כי בעלי ההון יכולים להעלות את מחירי המוצרים שלהם כדי לפצות על ההפסדים. אם אני זוכר נכון, נגעת בזה באחד הפרקים. אז השאלה שלי היא אז למה לא ממסים רק את בעלי ההון? האם בעבר זה היה כך והשתנה? למה? אני מקווה ששאלות אלו מעניינות לא רק אותי. שואל יקר, ראשית, תודה על המחמאות! שנית, לשאלות: 1. מחוקקים במקרים רבים נוטים לבחור בשיטה של מדרגות ולא בפונקציות רציפות, גם כאשר כלכלנים מעדיפים רציפות. מדרגות יותר פשוטות להבנה וליישום, אבל לפעמים הן יוצרות עיוותים בתמריצים. דוגמאות למדרגות שיוצרות עיוותים הן תנאי סף לזכאות להטבה. למשל, מקבלים הנחה בארנונה או השלמת הכנסה, או זכאות לדיור ציבורי, בתנאי שההכנסה היא פחות מסכום מסוים. זה יוצר תמריץ לא לעבור את הסף. או במילים אחרות, פונקציית ההכנסה נטו (כולל ההטבות), אינה רציפה בהכנסה הכלכלית (ברוטו), ויש נפילה מעל סף מסוים, בגלל אובדן ההטבה. לכן כלכלנים מתככנים הטבות באופן שמאבדים אותן עם הגידול בהכנסה בצורה הדרגתית. ספציפית לגבי מדרגות מס, הבעיה לא קיימת, משום שההכנסה הפנויה (נטו) כפונקציה של ההכנסה הכלכלית, היא פונקציה עולה ברציפות, רק השיפוע משתנה בצורה לא רציפה. ולכן אין באמת צורך להוסיף מדרגות מס, או לרצף את הפונקציה. יש כלכלנים שסבורים, בעקבות מילטון פרידמן, שמוטב אפילו מערכת מס עם מדרגה אחת בלבד, בנוסף לסכום קבוע שלילי. למשל: כל תושב במדינה מקבל כל חודש 1,000 שקלים ומשלם 30% מהכנסתו. השילוב של הסכום הקבוע והמס בשיעור קבוע מאפשר לייצר מערכת פרוגרסיבית, ועם זאת פשוטה, ועם מינימום עיוותים. גם פותר את הוויכוח על נישום יחיד מול נישום משפחתי, ומקטין אפליה כנגד מי שהכנסתו פחות יציבה לאורך השנים. 2. הטענה שמיסוי בעלי ההון מתגלגל למס על השכבות החלשות היא מורכבת. בעלי עסקים מגלגלים עלויות נוספות למחירי המוצרים, במטרה למקסם רווח. אבל מס אינו עלות ייצור, ומס חברות לא משפיע כלל על ההתנהלות ממקסמת הרווח של חברה (כולל מחירי המוצרים) לפחות לא בטווח הקצר, כאשר מלאי ההון היצרני נתון. אבל מס חברות, ובדומה מס רווחי הון, בהחלט יכול להשפיע על ההשקעה. אני מניח שההשפעה על היקף ההשקעה של בעלי ההון זניחה, אבל על המיקום יכולה להיות השפעה מהותית. אם למשל בישראל יעלו את מס החברות, אז חברות יעדיפו להסיט השקעות למדינות אחרות. במדינות מפותחות שבהן גובים הרבה מאוד מס, חייבים בסיס מס רחב, ולכן חייבים למסות את כולם, ושני המיסים האפקטיביים ביותר הם מס הכנסה ומע"מ. אי-אפשר להסתפק במיסוי מאוד כבד על העשירים בהנחה שחלק מהמס מתגלגל לחלשים.