"יצאנו למלחמה אחרי הטבח הנורא לא בשביל חילוץ החטופים, אלא בשביל לנצח את הרוע הנורא שחי לצידנו", אלו דבריו של הרב יגאל לוינשטין. הרב יגאל לוינשטין, המכהן כרב במכינה קדם צבאית ביישוב עלי, התארח בפודקאסט של ארנה ישר "זווית ישרה", ואמר במפורש, ש"לא יצאנו למלחמה ברצועת עזה בשביל חילוץ החטופים". עד כמה שזכרוני לא בגד בי, ממשלת ישראל החליטה על תגובה צבאית צודקת מיד לאחר הטבח האכזרי שביצעו אנשי החמאס ב-7 באוקטובר 2023, והציבה שני יעדים למלחמה. אחד משני היעדים היה שחרור החטופים. מצער, שרב, הנושא גם דרגה צבאית של סגן אלוף במיל, המכהן בתפקיד חינוכי חשוב במכינה צבאית בעלי, אומר בנחרצות רבה את המשפט: "לא יצאנו למלחמה בשביל חילוץ החטופים." אני פוחד מרב, שרומס ערך מוסרי בספר הספרים, המחייב אותנו לקדש את החיים. הצו, המחייב אותנו לקדש את החיים, הוא אחד מערכי היסוד בארון הספרים היהודי. קשה לקרוא את דברי מי שמכהן בתפקיד חינוכי במערכת החינוך של צבא הגנה לישראל, היודע שממשלת ישראל העמידה את נושא חילוץ החטופים כאחד מיעדי המלחמה, ואותו רב מרשה לעצמו לפסול את היעד, שנועד לקדש את חיי אזרחי מדינת ישראל הנמצאים בידי החמאס. למרבה הכאב, במהלך מאות הימים של המלחמה החמאס כבר רצח באכזריות חלק מהחטופים וגם רצח את נשמות אלו שנותרו בחיים. אני פוחד מרב, שתפיסתו אינה מתייחסת למלחמה, הכרוכה בכאב של שכול ודמע, ובמקרה שלנו כאב על 900 חיילים הרוגים, כאילו שנכפה עלינו. להבנתו, הגישה הרואה במלחמה אילוץ, הגובה מחיר דמים ולכן חותרת להסכם הבנות למניעת מלחמה, לדעתו היא "מתנגדת ליכולת של עם ישראל להביא את הברכה האדירה שלו לכל העולם"... ואני דבק בתפיסה של קהלת פרק ט' פסוקים ט"ו – י"ח"טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה.... טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קרָב". מצער, שמדברי הרב אין מקום להתלבטות של חייל בעת לחימה בשטח מאוכלס בילדים ובנשים, כי עליו להבין שההתלבטויות אלו "הן מכשול על דרך ה'". הרב קובע, ששליחות היסטורית אלוקית של עם ישראל עומדת מעל כל שיקול אחר... מכאן מכאיב לקרוא את קביעתו ששחרור החטופים אינו יעד במלחמה, שעוד מעט תחצה את הקו של 700 ימים.