שלומי דמרי. אח שלו נרצח בנובה. שלומי שמר על הגופה שלו לילה שלם. למחרת כבר היה במילואים בנחל עוז. לאחר מכן שירת מאות ימים במילואים. "... אני אחרי 400 ימי מילואים נמצא פה. השתחררתי פעם אחרונה לפני שבועיים. לפני חודש נפצעתי והמשכתי לשרת שבועיים במילואים עד שישחררו אותי, כי אני יודע שאם אני לא אעשה את זה אין מי שיעשה את זה. תגיעו לפלוגות ותראו, טוראים רובאים שנהיו ממ"מים, ממ"מים שנהיו מ"פים, כי אין מי שיגיע! איזה עוד סיבות צריך בשביל להוציא חוק גיוס שיגייס את כולם עכשיו? קודם לגייס! אחרי שתגייס תבדוק את מי לא... ...אנחנו בשבעה באוקטובר כשהכל קרס, אנחנו האזרחים, המילואימניקים, החיילים בסדיר, הצלנו את המדינה הזאת. ראינו מה קורה כשלא לוקחים אחריות! קחו את האחריות! די! בשבעה באוקטובר נשארנו לבד, בסדר, כל המדינה קרסה... אבל אנחנו שנתיים אחרי! למה אנחנו עדיין לבד?" (ציטוט)