זה קטע לא פחות ממדהים. אילן לוקאץ' כל-כך לא חכם, עד שהוא חושף בפני אבי שושן את המנגנון שעליו פועלת התקשורת הישראלית: הם לא מדווחים ולא עושים עבודת עיתונות אובייקטיבית - הם מחליטים מה נכון בשביל הצופים. הוא יושב מול מי שהיה דובר איכילוב בזמן הקורונה, אדם שיודע פי עשרה ממנו מה התרחש אז, ומתווכח איתו בהתנשאות כמעט חולנית. וזה מדהים, משום שלוקאץ' טוען שבעניין החיסונים הוא פשוט הלך עם רוב המומחים - וזהו. ולכן לא הביאו לאולפנים מומחים שחשבו אחרת, ולא נתנו לצופים להחליט למי להאמין. ולמה זה כל-כך פסיכי? משום שגם בעניין חמאס רוב ה"לשעברים" טענו שחמאס מורתע, וגם כאן לא נשמעו באולפנים קולות אחרים. היו כאלה - כמו אלוף יצחק בריק - אבל התקשורת בחרה להתעלם. כולנו יודעים לאן זה הוביל ב-7 באוקטובר. מזל שהאנשים הכי בטוחים בעצמם, כמו לוקאץ', חושפים את ערוותם מבלי להבין מה הם עושים. מה שהוא עושה זה לא חדשות - זו הנדסת תודעה של הצופים על-פי תפיסת עולמו. הוא לא מעלה שאלות, הוא קובע עובדות. עיתונות זה לא. וזה מסוכן. פעם אמר מישהו: הבעיה של העולם היא שהאנשים הכי טיפשים בטוחים שהם יודעים הכל ולכן לא סותמים את הפה, בעוד החכמים יודעים שאינם יודעים מספיק ולכן שותקים. אילן לוקאץ' הוא ההוכחה לזה.