הגירעון בתקציב המדינה זינק בשנה האחרונה ל-9% מהתל"ג - כ-175 מיליארד שקלים, שהם כ-28 מיליארד יותר מתחזית משרד האוצר. לכך מתווספת בעיית הריבית שהמדינה נאלצת לשלם על חובותיה, בעקבות הורדת דירוג האשראי של ישראל על-ידי שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות. מודיס' אף הורידה את הדירוג בשתי פעימות. המלחמה הממושכת, שעלתה יותר מ-200 מיליארד שקלים, תרמה כמובן להחמרת המצב. ובכל זאת, המצב פחות גרוע מכפי שנראה בכותרות. המשק הישראלי, שעמד במבחן הקשה ביותר מאז אוקטובר 2023, יצא ממנו במצב סביר יחסית. תוצאות המלחמה, שהסתיימה בהישגים מרשימים למרות הפתיחה הקשה, הדהדו גם בחוסן הכלכלי של ישראל. בולט במיוחד הזינוק בהזמנות של עשרות מיליארדים לתעשיות הביטחוניות ממדינות שונות בעולם. לכך מצטרפת התאוששות ענף ההייטק ב-2024 לאחר שנתיים קשות, וכן פוטנציאל עצום בענף התיירות מחו"ל - אם נדע לטפחו לאחר קריסתו במלחמה. כדי להגדיל את הכנסות המדינה יש לעודד צריכה ולהוזיל את יוקר המחיה: מזון, הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל ורכב. ענף הנדל"ן והתשתיות, שהעסיק בזמנים הטובים כחצי מיליון ישראלים, חייב לשוב להיות מנוע צמיחה - באמצעות גיוס 80 אלף עובדים נוספים, סיוע במימון לקבלנים, הקלת נטל המשכנתאות, הורדת מיסים מיותרים והתנעת התחדשות עירונית כמענה למיגון מפני טילים ורעידות אדמה. בד בבד, על הממשלה לקצץ בהוצאותיה: לאחד משרדים, לבטל משרדים מיותרים ולחזק סמכויות של משרדים מאוחדים. מיסוי יתר לא יפתור את הבעיה - להפך, הוא עלול לפגוע בצמיחה ולהקטין את הכנסות המדינה. לסיכום, בלימת הגירעון לא תבוא מהכבדה נוספת על הציבור, אלא מהשקעה נכונה במנועי צמיחה. אם מקבלי ההחלטות באוצר ובממשלה ידעו לנצל את ההזדמנויות, 2025 יכולה להיות נקודת מפנה בדרך לכלכלה חזקה ויציבה יותר.