בזמננו מקובל לומר "השעה הרת גורל", "הדרך הרת סכנות". מה פירוש המילה "הרת"? האם מלשון הרה כאילו הרה ללדת ועוד מעט יולד הגורל המזומן לנו או האם "הרת גורל" על-פי הביטוי "הרת עולם" שבא מתוך תפילות ראש השנה. הפיוט הקצר שנכתב על-ידי מחבר לא ידוע מבטא את משפטם של כל יצורי העולם בראש השנה ומתייחס לבריאת העולם ומתארו כלידה. מקורו בפסוקי הקללה שמקלל הנביא ירמיהו את יום לידתו ואת האיש אשר בישר את לידתו.
מה פירושו של ביטוי זה "היום הרת עולם" - היום הריונו של עולם? לפי אחת הדעות התחיל העולם להיברא בכ"ה באלול, וביום השישי לבריאה שהיה באחד בתשרי נברא האדם הראשון שהוא גמר כל הבריאה. מכאן הינך למד שראש השנה הוא יום הריונו ולידתו של כל העולם כולו. מנין נלקח הצירוף של "הרת עולם"? מקורו מהפסוק המפורסם בספר ירמיהו (פר' כ', י"ז), בשעה שהנביא ירמיהו מקלל את יומו. "ארור היום אשר יולדתי בו, יום אשר ילדתני אימי - אל יהי ברוך... ותהי לי אימי קברי, ורחמה הרת עולם" (פר' כ', י"ד - י"ז). ירמיהו מביע משאלה ואולי זוהי כוונתו שאולי רחמה של אמו הייתה הרה לעולם ולא יולדת. הרה לנצח.
ירמיהו הנביא המיוסר והמעונה מקלל את יום הולדתו ואומר הלוואי שהייתי נשאר טמון בבטן אימי, קבור ברחמה, שרוי בהריון נצחי "ורחמה הרת עולם" כלומר, המילה "עולם" מופיעה כאן במשמעות של נצח. נבואתו של ירמיהו נישאה בתקופות סוערות וקשות בתולדות עם ישראל שראו את הסכנה הגדולה בחורבן יהודה וירושלים תוך כדי ניסיון נואש למנוע אותו. אכן דמותו הייחודית והטראגית של ירמיהו נביא החורבן הטביעה את חותמה האישי על הספר כולו.
מחבר הפיוט לקח את הביטוי "הרת עולם" ושינה את משמעותו במשפט הבא "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". משמעות המילה "עולם" היא "תבל", הרת עולם היא הריונו של התבל ולא הריון לעולם, לנצח כפי משמעו בירמיהו. בפיוט יש להבחין בדבר מעניין בניגוד לכתוב בספר ירמיהו - הדגש הוא על סיום ההריון. על היציאה מהרחם, תהליך הלידה. בעיון בפיוט נראה שהוא עוסק ביסוד ההיסטורי של ראש השנה - בבריאה, תוכן שאינו מוזכר כמעט בתפילת היום. אולם מוזכרים שני יסודות אחרים בפיוט:
יום הדין - "יעמיד במשפט"
המלכת הקב"ה על העולם כולו - "עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו קדוש"
אם כן הפיוט מצביע על הכוונה שנשלמו והסתיימו ימי ההריון, וראש השנה הוא היום שבו התרחש תהליך לידת העולם. אולם קביעה זו סותרת את המאמר הידוע בויקרא רבה (כ"ט, א') לפיו העולם לא נברא בראש השנה אלא בכ"ה אלול, ואילו בר"ה נברא אדם הראשון. נראה לומר שכוונת הפיוט היא, שרק משנברא האדם, אפשר לומר שגם נברא העולם, כיוון שרק משנברא האדם ניתנה משמעות לבריאת העולם שקדמה לו. האדם הוא שיוצק את התוכן והמשמעות לעולם כולו.
קיימת דעה נוספת לגבי לידת העולם כשיטת האר"י זצוק"ל כמובא בספר פרי עץ החיים (שער השופר פר' ה'), שבחודש תשרי התעבר העולם ובניסן התרחשה הלידה, כלומר בראש השנה החל הריונו של עולם. לסיכום: הביטוי "היום הרת עולם" הנאמר בתפילות המוספים בראש השנה, אוצר בתוכו את משמעותו המיוחדת של ראש השנה, הן מצד היותו היום בו נברא האדם הראשון, והן היותו היום בו נברא העולם בכ"ה אלול שהתמלא במשמעות מיוחדת כיום דין וכיום מבחן לבריות.