במישור הכלכלי, עצמאות בתי המשפט חיונית לביטחון הלאומי מכיוון שכלכלה חזקה נשענת על מוסדות מדינה מקצועיים ונקיים משחיתות, על שלטון חוק המעודד השקעות זרות, ועל מעמד דמוקרטי בינלאומי הנמדד במדדים שונים. מאז ינואר 2023, עם קידום היוזמות לשינוי מערך האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון, חזינו במציאות העגומה בה פגיעה במערכת השיפוטית מובילה לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
הדבר כרוך גם בפגיעה בסחר הבינלאומי של ישראל ובשיתופי פעולה ביטחוניים, ואף לגרום לבריחת מוחות ולעזיבה של אוכלוסיות חזקות – תופעה שנרשמה במדינות שהתאפיינו בריכוז הכוח השלטוני בידי הממשלה, דוגמת הונג-קונג, הונגריה וטורקיה. חשש זה מתעצם משום שישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים במיוחד בזירה הכלכלית, בשל הוצאות המלחמה הגבוהות, וכן בפני פגיעה בקשרי המסחר שלה ובפעילות העסקית הבינלאומית של אזרחיה עקב ההתדרדרות במעמדה הבינלאומי.
מעבר למישור הפנימי, בתי משפט עצמאיים חשובים גם לביטחון הלאומי במישור החיצוני. בעקבות מלחמת חרבות ברזל התערער מאוד מעמדה הבינלאומי של ישראל. יש לכך השלכות משמעותיות על ביטחונה של ישראל, אשר זקוקה לבעלות ברית בזירה הבינלאומית ואשר עלולה להיפגע מאוד מבידוד בינלאומי.
תפיסתה של ישראל כמדינה דמוקרטית היא רכיב משמעותי בקשרים שלה עם מדינות המערב. הדברים נכונים גם לקשריה עם בעלת בריתה המרכזית, ארה"ב. אומנם ממשל טראמפ אינו שם דגש רב על שמירת שלטון החוק ועצמאות בתי המשפט, אולם גורמים ליברליים בארה"ב, ובכלל זה רבים בקרב המפלגה הדמוקרטית, מותחים ביקורת קשה על ישראל.
אין לזלזל בחשש שתחול התרחקות משמעותית בין המדינות בעידן של ממשל דמוקרטי עתידי, ככל שישראל תיתפס כמי שוויתרה על הערכים המשותפים לקבוצת המדינות הדמוקרטיות והליברליות. בהקשר זה, מעמדה של ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת שיפוטית עצמאית, מהווה אחד הרכיבים של המענה למבקרים. ככזה הוא מהווה נדבך נוסף בביטחונה הלאומי של ישראל.
מעבר לכך, במערכה המשפטית הבינלאומית, עצמאות בתי המשפט מהווה הגנה חשובה: עקרון המשלימות של בית הדין הפלילי הבינלאומי מחייב אותו להימנע מטיפול במקרים שמטופלים כיאות על-ידי מערכת שיפוטית עצמאית ומקצועית, ופסיקות בג"ץ משמשות הגנה – גם אם חלקית כיום – מפני חוות דעת בינלאומיות עוינות.
במצב הנוכחי, כשהמשפט הבינלאומי מהווה זירה עצמאית ומשמעותית כנגד ישראל, ובהינתן ההאשמות השונות שנדונות בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ובבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), נודעת לכך חשיבות יתרה. החלשת בתי המשפט, המתרחשת כבר היום, משמעה גם שלילת כלי חשוב ממדינת ישראל לבלימת הליכים ברחבי העולם – הן הליכים פליליים נגד חיילים, מפקדים ומקבלי החלטות, שגם בהם חל עיקרון המשלימות; והן הליכים אזרחיים נגד המדינה ונגד גורמים המקיימים איתה עסקים, כגון מכירת ציוד צבאי.
המחשה לתפקיד שבית המשפט יכול למלא במערכה זו, ניתן לראות בעתירה שנגעה לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. ניכר שבית המשפט מנסה לתת בפסק הדין מענה לטענות שהועלו נגד ישראל בזירה הבינלאומית ואף להתייחס אליהן במפורש. כך, למשל, הנשיא יצחק עמית מתייחס לקביעות בחוות הדעת המייעצת של ה-ICJ לפיה רצועת עזה עדיין שטח כבוש על-ידי ישראל ומסביר, באופן מנומק וברור, מדוע עמדה זו אינה מקובלת עליו.