אירן הייתה ניטרלית-ידידותית כלפי ארה"ב עד עלייתו לשלטון בשנת 1951 של ראש ממשלה פרו-סובייטי מוחמד מוסאדק, שהפך את השאה הפרו-אמריקני לשליט טקסי. ב-1978-1953, לאחר הדחת מוסאדק, חזר השאה להיות שליט סמכותי, ואירן הפכה לבעלת-ברית אסטרטגית מרכזית ול"שוטר האמריקני של המפרץ הפרסי". ירח הדבש האסטרטגי הסתיים ב-1979 במהפיכה האיסלאמית שהפכה את אירן לאיום ברור ומיידי על ארה"ב, למוקד עולמי של טרור אנטי-אמריקני, סחר בסמים והלבנת הון במזרח התיכון, באפריקה ובאמריקה הלטינית, עם תאי טרור רדומים בארה"ב. לטווח הארוך, ארה"ב מאותגרת על-ידי בריתות עם מדינות מוסלמיות מזגזגות, כפי שמכתיב אופיו הוולקני של המזרח התיכון מאז המאה השביעית: מרכזיות האיסלאם בעיצוב חזון ומדיניות; נאמנות מקומית/שבטית חשובה מנאמנות לאומית; אי-סובלנות אלימה דתית, רעיונית, תרבותית וגאוגרפית, וחתרנות וטרור במישור הבינערבי/איסלאמי (מ-1948 נהרגו כ-10 מיליון מוסלמים במלחמות בין-מוסלמיות, לעומת כ-100,000 במלחמות נגד ישראל); היעדר דו-קיום בשלום בין-מוסלמי פנימי ואזורי ארוך-טווח; הפכפכות וחוסר-ודאות; משטרים ארעיים העולים לשלטון באלימות ולא בבחירות דמוקרטיות; מדיניות, הסכמים ובריתות ארעיים כמו המשטרים המעצבים אותם.

להלן דוגמאות לזיגזוג בעלות ברית במזרח התיכון (בנוסף לדוגמה האירנית הנ"ל):

• לוב הייתה פרו-אמריקנית מ-1951 בתקופת המלך אידריס, שאיפשר ב-1954 הקמת בסיס חיל אוויר אמריקני הגדול ביותר מחוץ לגבולות ארה"ב. אבל ב-1969 הדיח הקולונל קדאפי את אידריס, הפסיק את נוכחותה הצבאית של ארה"ב, הפך לפרו-סובייטי מושבע, ותמך בטרור איסלאמי אנטי-אמריקני ואנטי-אירופי. אבל, מראשית שנות ה-2000 התרחק קדאפי מהטרור האיסלאמי (שאיים על שלטונו), נלחם ב"אל-קאעידה" וארגוני טרור איסלאמי נוספים באפריקה, וב-2003 מסר לארה"ב את תשתית הנשק הלא-קונבנציונלי שלו (גרעיני, כימי וביולוגי). ב-2011 הופל קדאפי על-ידי מתקפה צבאית של נאט"ו - בטענה שהיפר באופן חמור את זכויות האדם של אויביו האיסלאמיסטים - וכך הפכה לוב לזירת טרור איסלאמי אנטי-אמריקני.

• ב-1952 הדיחה הפיכה צבאית את פארוק מלך מצרים, והפכה את מצרים לבעלת-ברית סובייטית מובילה במזרח התיכון, שפעלה להשתלטות על העולם הערבי, והפלת כל משטר ערבי פרו-אמריקני. לאחר מלחמת יום כיפור ב-1973 (שהבליטה את שיתוף הפעולה האסטרטגי ארה"ב-ישראל) החליט סאדאת להצטרף לגוש המדינות הפרו-אמריקניות. ב-2011 הופל הנשיא הפרו-אמריקני, מובארק, על-ידי "האחים המוסלמים" האנטי-אמריקנים, שניצחו בבחירות 2012, אך ב-2013 הודחו "האחים המוסלמים" על-ידי הגנרל הפרו-אמריקני א-סיסי.

• ב-1958 הודח מלך עירק, פייסל, הפרו-אמריקני, על-ידי הגנרל הפרו-סובייטי עבד אל-כרים קאסם. בתקופה 1979-1958 התחילה סדרת הפיכות צבאיות שהובילה לשלטון הפרו-סובייטי של סדאם חוסיין בשנים 2003-1979. אומנם במלחמת אירן-עירק (1988-1980) זכה סדאם לסיוע ארה"ב נגד אירן, אבל ב-1990 הוא פלש לכווית הפרו-אמריקנית, תוך איום על מפיקות הנפט הערביות הפרו-אמריקניות. מלחמת המפרץ ב-2003 הביאה לקץ שלטון סדאם ולעלייתם לשלטון של השיעים, תוך סלילת הדרך להפיכת אירן לגורם הדומיננטי בעירק.

• ב-2012-2011 הביאה ההפיכה בתימן לעליית נשיא פרו-אמריקני, עבד רבו מנסור האדי, שהודח ב-2015-2014 על-ידי החות׳ים האנטי-ארה"ב ופרו-אירן.

• לקטר יש מעמד מיוחד של "בעלת ברית משמעותית שאינה חברת נאט"ו". על אדמת קטר נמצא בסיס אל-עודייד, שהוא הגדול במזרח התיכון, והיא שותפת-סחר מרכזית ומשקיעה חשובה בארה"ב. אבל, במקביל קטר היא בעלת ברית קרובה של אירן, התומכת הגדולה ביותר של "האחים המוסלמים", ותורמת מרכזית לאוניברסיטאות בארה"ב לקידום מסרים ברוח "האחים המוסלמים". סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים, ירדן ומרוקו הפרו-אמריקניות רואות בקטר איום ממשי ליציבותן - עקב הקשרים שלה עם אירן, "האחים המוסלמים" ו...טורקיה, כפי שבא לידי ביטוי בסגר הסעודי על קטר בשנים 2017-2021.

השורה התחתונה:
• עתיד הקשר האסטרטגי של ארה"ב עם משטרים ערביים/מוסלמיים לוט בערפל, ומותנה באידיאולוגיה של משטרים ארעיים שאינם דמוקרטים, ובחוסר יציבות פנימית ואזורית עתיקת ימים.

• להבדיל מבעלות הברית הערביות של ארה"ב, ישראל היא בעלת ברית קבועה, ארוכת-טווח, דמוקרטית ופרו-אקטיבית. ישראל משמשת כמקור מודיעין השקול ל"חמישה CIA", מעבדה בתנאי-קרב של התעשיה הביטחונית והכוחות המזוינים בארה"ב, "חלון הראווה" לעידוד הייצוא הביטחוני האמריקני ומרכז חדשנות עבור 250 ענקי היי-טק מארה"ב. ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם, שאינה זקוקה לחיילים אמריקנים על סיפונה, עוגנת באזור קריטי לארה"ב, ומניבה לארה"ב תשואה של מיליארדי דולרים רבים.

• להבדיל מבעלות הברית האירופיות של ארה"ב - ששיתוף הפעולה האסטרטגי שלהן תלוי באידיאולוגיה של ממשלות ימין/שמאל ובדעת הקהל - הציבור והממסד הפוליטי בישראל, הן בשמאל והן בימין, הם פרו-אמריקנים, ללא קשר לזהות המפלגתית בירושלים או בוושינגטון.